פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2382/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המבקש:
המוסד לביטוח לאומי
נ ג ד
המשיבים:
1. עדנאן קאסם
2. אליהו חברה לביטוח בע"מ
בקשה לאיחוד דיון בתובענות
בשם המבקש:
עו"ד יצחק ריינפלד
בשם המשיב 1:
עו"ד אבי אלבינצר
בשם המשיבה 2:
עו"ד יעקב לביא
החלטה
1.
בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשתי תביעות שהוגשו בגין תאונת דרכים שאירעה למשיב 1 ביום 22.9.2004, כך שהן ידונו במאוחד בבית משפט השלום בכפר-סבא.
2.
התביעה הראשונה שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תביעתו של המשיב 1 נגד המשיבה 2, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק
הפלת"ד ). תביעה זו הוגשה ביום 5.2.2006 לבית משפט השלום בכפר-סבא. התביעה הנוספת שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תביעת שיבוב שהגיש המבקש (להלן: המל"ל ), ביום 14.06.2011, נגד המשיבה 2 לבית משפט השלום בחיפה. בתביעתו האמורה תובע המל"ל את המשיבה 2 בגין כספים שהוא נדרש ויידרש לשלם למשיב 1 עקב הנזקים שנגרמו לו בתאונת הדרכים.
3.
לטענת המל"ל מן הדין לאחד את הדיון בשתי התביעות, מכיוון שהן עוסקות באותו אירוע. היינו, תאונת הדרכים שאירעה למשיב 1. כן נטען, כי איחוד הדיון בתביעות בפני ערכאה אחת ייעל את בירורן, יחסוך בזמן שיפוטי יקר וימנע חשש מפני הכרעות סותרות. המשיבה 2 הסכימה תחילה לבקשת איחוד הדיון, אולם לאחר מכן הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, בפרק הזמן שחלף מאז נתנה את הסכמתה, חלו התפתחויות משמעותיות בתביעת המשיב 1 המתנהלת בבית משפט השלום בכפר-סבא. התפתחויות אלו עשויות להוביל לסיום ההליך בפשרה בהקדם. משכך, לטענתה, אין מקום להורות על איחוד הדיון כעת, והדבר אף עלול להוביל לסרבול ההליך והתמשכותו. המשיב 1, מתנגד אף הוא לאיחוד הדיון, ומוסיף על טעמיה של המשיבה 2 שני נימוקים לצורך בדחיית הבקשה. ראשית, נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי; שנית, נטען כי המל"ל מתעלם מן ההלכה לפיה, ככלל, אין לאחד את הדין בתביעות שיבוב חוזיות שמגיש המל"ל נגד חברות ביטוח, עם תביעותיהם של הנפגעים עצמם (ראו, למשל, בש"א 7516/10
המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ
(לא פורסם, 21.11.2010)) .
4.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובנספחים שצרפו הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן נקבע פעמים רבות בעבר כי "אין מקום לאחד את הדיון בתביעות השיבוב החוזיות שמגיש המוסד לביטוח לאומי נגד חברות ביטוח בגין התגמולים המשולמים על ידן לנפגעי תאונות דרכים עם תביעותיהם של הנפגעים עצמם נגד חברות הביטוח לפי הפלת"ד, שכן מדובר בתביעות המבוססות על עילות תביעה שונות, שאין תלויות זו בזו, ונוכח הצפי כי איחוד הדיון בתביעות אלה יביא לסרבול ההליכים והארכתם" ( בש"א 5162/07
הפניקס הישראלי – חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 8.7.2007)). עם זאת, נראה כי באחרונה חל שינוי במסגרת המשפטית המסדירה את היחסים שבין המל"ל לחברות הביטוח, אשר ייתכן ויש בו כדי להצדיק בחינה מחדש של הכלל האמור (ראו הערת הנשיאה ד' ביניש בבש"א 1244/11 "כלל" חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 7.3.2011)). מכל מקום, איני רואה צורך להידרש לסוגיה זו בגדרה של הבקשה דנא, משום שבנסיבות המקרה הקונקרטיות אין מקום להיעתר לבקשה. כעולה מתגובות המשיבים, השלב הדיוני שבו מצוי ההליך המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא הינו שלב מתקדם, לאחר שנתקיימו ישיבות הוכחות בהן נחקר המומחה הרפואי על חוות דעתו. כמו כן, שני המשיבים ציינו בתגובותיהם כי קיימת סבירות גבוהה לכך שההליך יסתיים בהקדם בפשרה. בהתחשב בכך, ובשיהוי שבו הוגשה הבקשה, כתשעה חודשים לאחר שפתח המל"ל בהליך בפני בית משפט השלום בחיפה, איחוד הדיון עתה יביא לסרבול ועיכוב ההליך תחת ייעולו .
5.אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב 1 בסך של 5,000 ש"ח, ובהוצאות המשיבה 2 בסך של 2,500 ש"ח.
ניתנה היום, י"ד בניסן התשע"ב (6.4.2012).
ה נ ש י א