בש"א 6968/06 יצחק שנהב נ. אשר ושרה פרמן

בפניי בקשה לקביעת מקום דיון בהתאם לסעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

1.המבקש 1, סגן-נשיא בית-המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב, והמבקשת 2, רעייתו (להלן: המבקשים ), דרים בבית משותף בשכנות עם המשיבים. המבקשים הגישו למפקח על רישום המקרקעין בפתח-תקווה (להלן גם: המפקח ) תביעה כנגד המשיבים, לשם הסרתם של סורגים שהתקינו המשיבים במרפסת ובחלונות דירתם באופן שלפי הטענה, מהווה סולם נוח לפורצים פוטנציאליים. בכתב-הגנתם טענו המשיבים, בין היתר, כי על המבקשים לפנות תחילה לנשיא בית-המשפט העליון לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט, לשם קביעת מקום השיפוט. ביום 18.6.06 מסר המפקח את החלטתו לפיה על ההליך שבפניו לא חל סעיף 24 הנ"ל ולפיכך פטור המבקש מלעתור לנשיא בית-המשפט העליון בנוגע להליך האמור. ביום 20.6.06, לאחר שביקר במקום, נתן המפקח פסק-דין חלקי בו הורה למשיבים להסיר את הסורגים בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק-הדין.

על ההחלטה ופסק-הדין האמורים הגישו המשיבים ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב (תיק 2655/06). במסגרת הליך הערעור, נדחתה בקשתם של המשיבים לעיכוב ביצוע פסק-דינו של המפקח. במקביל, פתחו המבקשים בהליך הוצאה לפועל של פסק-הדין האמור בלשכת ההוצאה לפועל בבית-משפט השלום בפתח-תקווה (תיק הוצל"פ 20-07042-06-1). עד כה, טרם הוגשה בקשה לנקיטת הליכים בתיק זה. לטענת המבקשים, רק לאחר פתיחת ההליך האמור, הובאה לידיעתם ההחלטה שניתנה בבש"א 7482/01 היימן נ' דרורי (לא פורסם), ממנה עולה כי סעיף 24 לחוק חל גם בהליכי הוצאה לפועל כאשר שופט הינו צד להליכים אלה.

בבקשתם בפניי עותרים המבקשים כי אעשה שימוש בסמכותי מכוח סעיף 24 לחוק בתי המשפט, ואקבע את מקום השיפוט בנוגע לערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ובנוגע להליך שנפתח בלשכת ההוצאה לפועל בבית-משפט השלום בפתח-תקווה. מהבקשה עולה כי המבקשים מותירים את קביעת מקום השיפוט לשיקול-דעת בית-משפט זה. עמדת המשיבים בתגובתם לבקשה הינה כי ראוי לקבוע שמחוז ירושלים יהא מקום השיפוט לכל דבר ועניין בין הצדדים בפניי.

2.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר שצורף להן, השתכנעתי כי בנסיבות העניין, יש להעביר את הערעור על פסק-דינו של המפקח על רישום המקרקעין ואת תיק ההוצאה לפועל למחוז ירושלים. ואלה טעמיי לכך.

סעיף 24 לחוק בתי המשפט קובע כדלקמן:

24.שופט שהוא צד בהליך אזרחי

שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט שידון בהליך.

כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי תכליתו של סעיף 24 לחוק הינה שמירה על מראית פני הצדק, על-ידי ניתוק הזיקה (האמיתית או הנחזית) בין שופט כבעל דין לבין הערכאה בה הוא מכהן או הערכאה אליה יש לו זיקה מכוח סמכות ערעורית (ראו: בש"א 5705/00 יעקב אברהם, שופט ואח' נ' גיא פיטוסי, עו"ד (לא פורסם)). אשר לערעור שהוגש בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד פסק-דינו של המפקח על רישום המקרקעין – נראה כי בנסיבות העניין ונוכח עמדת הצדדים שבפניי, אין זה ראוי מבחינת מראית פני הצדק, כי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ידון בעניינו של המבקש 1 אשר על החלטותיו כסגן-נשיא הוא יושב בערכאת ערעור (ראו: בש"א 2588/05 רוכמן נ' קיבוץ מענית (לא פורסם)). לפיכך, אני מורה על העברת הדיון בערעור המשיבים לבית-המשפט המחוזי בירושלים.

אשר להליך שפתחו המבקשים בלשכת ההוצאה לפועל בבית-משפט השלום בפתח-תקווה - מדובר בלשכת הוצאה לפועל המשתייכת למחוז מרכז בעוד המבקש 1 מכהן כסגן-נשיא של בית-משפט שלום במחוז תל-אביב. המשיבים לא הצביעו על חשש קונקרטי הנובע מהמשך ניהול הליך ההוצאה לפועל במחוז מרכז. על-פני הדברים, לא די באפשרות התאורטית של הגשת ערעור בעתיד לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, על-מנת לחייב את העברת הדיון כעת (ראו והשוו: בש"א 8767/00 איריס כהן נ' עו"ד יוסי כהן (לא פורסם); בש"א 1592/04 ורדינה סימון נ' איריס וידס

ואח' (לא פורסם)). יחד עם זאת, נוכח העובדה שהדיון בהליך ההוצאה לפועל טרם החל, ובהתחשב בכך שהמבקשים אינם מתנגדים לעמדת המשיבים המצדדים בהעברת הדיון נוכח מראית פני הצדק, אני מורה כי הליך ההוצאה לפועל האמור יועבר ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים על-מנת שיידון שם.

3.בסיום הדברים יצוין כי המשיבים העלו בתגובתם טענות נוספות, לפיהן פסק-דינו של המפקח בטל באשר היה על המבקשים לבקש את אישורו של נשיא בית-המשפט העליון, בטרם הוגשה התביעה למפקח על רישום המקרקעין בפתח-תקווה. טענה זו מעוררת שתי שאלות נפרדות: השאלה האחת נוגעת לתחולתו של סעיף 24 לחוק על הליכים המתקיימים בפני המפקח על רישום המקרקעין מכוח סמכותו לפי סעיף 72(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. אם סעיף 24 אמנם חל על הליכים כאמור - ובסוגיה זו אינני מביעה כל עמדה - השאלה השנייה המתעוררת בנסיבות המקרה שבפניי הינה מהי ההשלכה של העדר הפנייה לנשיא בית-המשפט העליון על תוקפו של פסק-הדין שניתן על-ידי המפקח. שאלות אלה עשויות להתברר במסגרת הערעור על פסק-דינו של המפקח בפני הערכאה אליה הועבר הדיון, ואין מקומן להתברר בהליך שבפניי. אשר לטענת המשיבים בנוגע לעיכוב ביצוע פסק-דינו של המפקח לאחר העברת הדיון לבית-המשפט המחוזי בירושלים - אף טענה זו אין מקומה להתברר בהליך זה.

4.סיכומם של דברים; תיק 2655/06 (מחוזי ת"א) יועבר לבית-המשפט המחוזי בירושלים ותיק הוצאה לפועל (ת"א) 20-07042-06-1 יועבר ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים.