בש"א 728/21 פלוני נ. פלוני

1.

ביום 1.2.2021 נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט א' חן , הודיעני כי הנתבע בתלה"מ (משפחה י-ם) 22033-11-16, הליך רכושי בין בני זוג המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (להלן:

ההליך ), מכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים. בנסיבות אלה, התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט לענייני משפחה במחוז אחר, וככל שהתשובה לכך חיובית, מהו לדעתם בית המשפט שבו ראוי לברר את ההליך. כמו כן, מכיוון שהדיון בהליך החל, התבקשו הצדדים להודיע האם ניתנה הסכמת המותב הדן בהליך (הש' פ' גורודצקי ) להעברת מקום הדיון בו, כמצוות סעיף 78(א) סיפא לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

2.

בהתאם לכך, הודיע התובע, מנהל עזבונה של זוגתו המנוחה של הנתבע, כי הוא מתנגד להעברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. התובע מציין כי ההליך הוגש לפני למעלה מארבע שנים בהתאם לכללי הסמכות המקומית, נוכח מקום מגוריהם של בני הזוג בירושלים, עת כיהן הנתבע כדיין בבית הדין הרבני האזורי בתל-אביב. בשנת 2018 עבר הנתבע לכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים, אך לא נשמעה מפיו כל טענה בקשר לכך וההליך המשיך להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. התובע סבור כי חזקה על הנתבע - כנושא משרה שיפוטית - שהיה מעלה עניין זה, לו סבר כי יש בכך חשש אמיתי לפגיעה במראית פני הצדק. כמו כן, לשיטתו של התובע, בתי הדין הרבניים אינם חלק ממערכת בתי המשפט האזרחיים, ואף אם קיימת זיקה בין בית משפט לענייני משפחה לבין בית דין רבני הנובעת מן העיסוק בסוגיות חופפות, הרי שמבחינה מינהלית אלו שתי ערכאות נפרדות ולא הוכח קיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים. עוד טוען התובע כי מדובר בהליך מורכב ורגיש שהגיע לשלב ההוכחות, והעברת הדיון בשלב כה מתקדם למותב אחר תביא לעיכוב משמעותי בהכרעתו. התובע מוסיף כי למעט עדה אחת המתגוררת באנגליה, כל הצדדים והעדים בהליך הם תושבי העיר ירושלים וגם מטעם זה יש להימנע מהעברת מקום הדיון. לחילופין, ככל שתתקבל החלטה להעביר את מקום הדיון, מבוקש כי הדיון יועבר לבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון.

3.

הנתבע מצדו סבור כי יש להורות על העברת מקום הדיון בהליך למחוז תל-אביב או למחוז מרכז, וזאת לגישתו, גם עמדתו של השופט גורודצקי כעולה מהחלטותיו מיום 1.2.2021. לטענת הנתבע, לא פעם חש אי-נוחות להכריע בתיקים של מתדיינים הבאים לפניו ואשר הליכים מקבילים מתנהלים בעניינם בפני המותב הדן גם בעניינו שלו. לכך מתלווה חששו של הנתבע, על רקע הליכים קודמים בין הצדדים, כי היותו דיין בבית הדין הרבני בירושלים ישמש את הנתבע לצורך תקיפת ההכרעות שתתקבלנה בבית המשפט לענייני משפחה.

4.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת כלל הנסיבות, באתי לידי מסקנה כי אין מקום להעביר את הדיון לבית משפט במחוז אחר. עצם כהונתו של הנתבע כדיין בבית הדין הרבני בירושלים אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות כללית המופנית כלפי כל השופטים המכהנים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ומכל מקום, לא מצאתי כי בנסיבות העניין הונח בסיס עובדתי לחשש ממשי לפגיעה במראית פני הצדק (השוו: בש"א 266/21 פישר נ' אהד (11.2.2021)).

5.

אשר על כן, הדיון בתלה"מ (משפחה י-ם) 22033-11-16 ימשיך להתברר בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.