החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7325/20 מדינת ישראל- משרד הרווחה נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · העברת דיון בין בתי משפט השלוםבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט להעברת דיון מבית משפט השלום חיפה לבית משפט השלום ירושלים

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט דחה בקשה להעביר דיון בתביעת נזקי גוף מבית משפט השלום חיפה לבית משפט השלום ירושלים. נקבע כי התובע זכאי לברר תביעתו בבית המשפט שבחר, וכי מבקש ההעברה לא הרים את הנטל הכבד להוכיח קשר רופף עד כדי מלאכותי. מאזן הנוחות לא הצדיק העברה.

העובדות

התביעה עניינה נזקי גוף ונפש שנגרמו לתובעת לפי הנטען כתוצאה ממחדלים ומעשים של המבקשת ושל המשיבים 4-2. המשיבים 3-2 לא הגישו תגובה לבקשה, והמשיבה 4 הסכימה להעברה. המשיבה 1 התנגדה לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר את הדיון בתביעת נזקי גוף ונפש מבית משפט השלום חיפה לבית משפט השלום ירושלים?

הלכות

  1. 1

    זכות התובע לברר תביעתו בבית המשפט המוסמך שבחר להגיש בה עומדת על כנה, והעברת הדיון מחייבת מבקש ההעברה לעמוד בנטל שכנוע כבד.

    ״זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    על מבקש ההעברה להוכיח כי הקשר בין בית המשפט שנבחר לבין מקום האירוע ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם רופף עד כדי מלאכותי.

    ״כדי להרימו, על המבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • העברת דיון
  • בית משפט השלום
  • נזקי גוף
  • נטל כבד
  • מקום מושב
  • עלויות התדיינות
  • בית משפט מוסמך

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

7325/20

לפני:

כבוד השופט א' שטיין

המבקשת:

מדינת ישראל – משרד הרווחה

נ ג ד

המשיבים:

1. פלונית

2. פלוני

3. מכון סאמיט

4. עיריית בני ברק- האגף לשירותים

חברתיים

בקשה להעברת מקום דיון

בשם המבקשת:

עו"ד האני טרודי

החלטה

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 41705-08-20 מבית משפט השלום חיפה לבית משפט השלום ירושלים. מדובר בתביעה שעניינה נזקי גוף ונפש שלפי הנטען נגרמו למשיבה 1 כתוצאה ממחדליהם וממעשיהם של המבקשת ושל המשיבים 4-2.

2.

המשיבים 3-2 לא מסרו את תגובתם לבקשה למרות חלוף הזמן שהוקצב להם, ולפיכך ההכרעה ניתנת ללא תגובתם. המשיבה 4 הביעה את הסכמתה לבקשה, ואילו המשיבה 1 סבורה כי דין הבקשה להידחות.

3.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ , פסקה 7 (19.8.2018). זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם הנתבע (או צד שלישי) ישכנענו בנחיצות ההעברה. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על המבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.

4.

המבקשת דנן לא הרימה נטל זה. בבחירה בין השארת הדיון בבית משפט השלום חיפה לבין העברתו לבית משפט השלום ירושלים, יש פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא, מקום התרחשות האירועים העיקריים המתוארים בכתב התביעה ומקום מושבם של המבקשת, של המשיבים 3-2 ושל העדים הפוטנציאליים מצויים באזור ירושלים. מאידך גיסא, מתגובת המשיבה 1 לבקשה עולה כי מקום מושבם של באי כוחה ומקום מגוריהם של עדיה שלה מצויים במחוז צפון. כפי שכתבתי בבש"א 5894/18 הנ"ל, זכותו של התובע שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה "באה לאזן במידת-מה את נטל ההתדיינות ואת עלויות ההתדיינות של התובע הפרטי (הלא מוסדי), אשר ברוב המקרים עולים על אלו של הנתבע". בנסיבות אלה, מבחינת מאזן הנוחות הכולל, לקיום הדיון בבית משפט השלום ירושלים אין יתרון מובהק על פני קיום הדיון בבית משפט השלום חיפה .

5.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה

היום, ב' בכסלו התשפ"א (18.11.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1זכות התובע לברר תביעתו בבית המשפט המוסמך שבחר להגיש בה עומדת על כנה, והעברת הדיון מחייבת מבקש ההעברה לעמוד בנטל שכנוע כבד.
  2. 2על מבקש ההעברה להוכיח כי הקשר בין בית המשפט שנבחר לבין מקום האירוע ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם רופף עד כדי מלאכותי.