בש"א 7360-22 בש"א 7360-22

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בתיק י"ס 45184-07-22 מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.

2.ההליך מושא הבקשה (להלן ההליך) הינו בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד ואושרה ביום 21.7.2022. המבקשת הבהירה בבקשה דנא כי היא הגישה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תיק 13415-09-22). לאחר הגשת הבקשה נודע לה על ההליך שנפתח באשדוד, ולכן בקשתה נמחקה.

3.לטענת המבקשת, בעקבות אלימות פיזית קשה מצידו של המשיב, היא הועברה עם בנותיה הקטינות על-ידי שירותי הרווחה למקלט לנשים נפגעות אלימות (להלן המקלט) מחוץ לאשקלון, מקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים, והן שוהות בו עד היום. המבקשת טוענת כי הצורך להעביר את הדיון למחוז אחר נובע מאלימות המשיב כלפיה אשר הובילה להעברתה למקלט ולשהותה בו.

4.המבקשת מפנה לסעיף 6(ה) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן התקנות) אשר קובע כי "...רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט;" לטענתה, הסעיף הותקן לשם הגנה על נשים נפגעות אלימות שנאלצות להימלט למקלטים לנשים מוכות. כן טוענת המבקשת שאם יהיה עליה להגיע לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, הדבר עלול לגרום לה לנזקים בלתי הפיכים, לרבות החמרת מצבה הנפשי, פגיעה בפרטיותה ואף פגיעה בגופה.

5.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשת הייתה מודעת להליך שכן הוא עדכן אותה על קיומו באמצעות העובדת הסוציאלית שמונתה לתיק. עוד הוא הוסיף כי המבקשת לא הגיעה לפגישת המהו"ת שנקבעה ביום 8.9.2022, אף על פי שהייתה מודעת אליו, ובכך פעלה בחוסר תום לב מובהק.

6.המשיב הפנה לתקנה 6(א) לתקנות וטען כי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נעדר סמכות מקומית לדון בבקשה נשוא ההליך. זאת הואיל וההליך נפתח בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד שקנה את הסמכות האמורה. מעבר לכך נטען כי המשיב ממשיך להתגורר באשקלון, שהוא כאמור מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים. לבסוף טוען המשיב כי העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה תגרום לו נזק רב ובכלל זה הפסד ימי עבודה והוצאות נוספות.

7.לאחר עיון בטענות הצדדים, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה.

8.המשיב טען כי בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קנה סמכות לדון בהליך וכי בית המשפט בחיפה נעדר סמכות לדון בו מכוח התקנות. ואכן, במסגרת בקשה להעברת מקום דיון, עותר המבקש להעביר את הדיון מבית משפט שקנה סמכות מקומית לבית משפט אחר.

כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט (הגם שבית המשפט אליו הוגש ההליך מלכתחילה הוא בעל סמכות מקומית לדון בו), על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון (ראו החלטתי בבש"א 5831/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (21.9.2022), בפסקה 5 וההפניות שם).

9.אני סבורה כי המבקשת עמדה בנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתה. זאת מאחר שהמבקשת שוהה בעיר חיפה לא משום שהיא בחרה בכך אלא משום שהיא הופנתה למקלט לנשים מוכות על ידי לשכת הרווחה (ראו בש"א 7998/13 פלונית נ פלוני (25.12.2013), בפסקה 4). ההפניה למקלט נבעה כל כולה בשל אלימות מצד המשיב כלפיה, בגינה הוגשה גם תלונה במשטרה. אלימות זו היא שאילצה את המבקשת יחד עם בנותיה להתנתק ממקום המגורים הקבוע שלהן בעיר אשקלון ולעבור למקום מרוחק מביתן, שרק בו הן יהיו מוגנות מהאלימות של המשיב.

בנסיבות דנן, ההתחשבות באינטרסים של המשיב ובקושי הנטען שלו להגיע לבית המשפט במחוז חיפה, צריכה להיות בעלת משקל מצומצם; ומנגד – יש לתת משקל רב מאוד לאינטרסים של המבקשת ובכלל זה למרחק שנכפה עליה מבית המשפט באשדוד, ולחשש שלה מפני הגעה לבית המשפט באשדוד הסמוך יותר מקום המגורים של בני הזוג.

10.אשר על כן, דין הבקשה להתקבל והדיון בתיק י"ס 45184-07-22 יועבר אפוא מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, והוא ידון בבקשה כאילו הובאה לפניו מלכתחילה.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך 1000 ₪.