פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7397/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערים:
1. גרין ביופיולס הולדינג בע"מ
2. שלמה פלס
3. אליעזר וינברג
4. שמואל קשת
נ ג ד
המשיבים:
1. מאיר דהן
2. דן יצחקי
ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת של
בית המשפט העליון ד' כהן-לקח מיום 6.10.11 בבש"א 7247/11
בשם המערערים:
עו"ד רויטל כרם
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן לקח (בש"א 7247/11 א') מיום 6.10.2011 אשר דחתה את ערעורם של המבקשים על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום את ערעורם של המבקשים על החלטת בית משפט המחוזי מרכז מיום 28.9.2011 (ת"א 48469-08-11, כבוד השופט ע' גרוסקוף ) מהטעם שאין למבקשים זכות ערעור על החלטה זו.
כבוד הרשמת קבעה כי ההחלטה של בית המשפט המחוזי, הנושאת את הכותרת "החלטה בבקשה לצו עשה זמני", היא אכן החלטה שעניינה סעד ביניים ואינה פסק דין חלקי. זאת, מאחר שבית המשפט המחוזי עצמו מנמק את החלטתו בשיקולים הנוגעים כל כולם לסעדי ביניים, שיעודם למנוע מצב בו יתייתר פסק הדין בשל פעולות הצדדים במהלך ההליך.
לאחר שעיינתי בהחלטת הרשמת והודעת הערעור, נחה דעתי כי דין הערעור להדחות.
בחינה של החלטת בית המשפט המחוזי מצביע על כך שאין מדובר בפסק דין חלקי, כי אם בסעד ביניים. בית המשפט המחוזי קבע כי המערערים ניצלו את כוחם למנוע השבת כספים מחשבון החברה בבעלות משותפת של הצדדים אל המשיבים. זאת, מתוך מטרה פסולה ובכדי להביא את המשיבים לכדי חתימה על ויתור תביעות הדדי, משמע לפגוע בזכות הגישה לערכאות של המשיבים. כמו כן, קבע בית המשפט כי ברמה הלכאורית, נראה שאין מחלוקת ביחס להשבת הכספים שעמדו במוקד ההחלטה. לפיכך, קבע בית המשפט כסעד זמני, שמטרתו המרכזית היא לאיין את הסכנה כי המערערים יעשו שימוש בכספים לשם הפעלת לחץ פסול על המשיבים, כי הכספים יושבו לצדדים על פי חלקיהם היחסיים בחברה. ודוק, אין בקביעה זו משום החלטה באשר לאופן שבו יוכרע ההליך כולו. אם ימצא בסיומו של הליך כי אין ממש בטענות המשיבים, יוכל בית המשפט לקבוע כי הכסף יועבר למערערים.
סוף דבר, דין הערעור להדחות.
ניתן היום, ד' בחשון התשע"ב (1.11.2011).
ש ו פ ט