בש"א 7413/12 עוזי גולדשטיין נ. פייננשל לוורג ד.פ בע''מ

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו נדחתה תביעה שהגישו המבקש ובת זוגו לעניין תוקף שטר משכנתה.

פסק הדין ניתן ביום 12.7.2012, והמבקש מציין כי זה הומצא לידיו כמה ימים לאחר מכן. בבקשתו - אשר הוגשה ביום 15.10.2012 - ציין המבקש כי ביום 31.8.2012 לקה בהתקף לב ובעקבות כך כמו גם בעיות בריאותיות נוספות מהן הוא סובל לא היה סיפק בידו להכין את הודעת הערעור. על כן התבקשה על ידו הארכת מועד להגשת הערעור עד ליום 31.1.2013.

2.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה המסמכים שהציג המבקש לתמיכה בטענותיו אינם עדכניים ואין בהם להוכיח את טענותיו בדבר מצבו הרפואי, ועוד היא טוענת כי באותה התקופה ניהל המבקש הליכים משפטיים רבים אחרים ומכאן כי לא היה נתון במצב שלא אפשר לו להגיש את ההליך. כן מדגישה המשיבה כי אמנם בהליך שבכאן המבקש מייצג את עצמו, אך בבית המשפט קמא היה מיוצג ועוד היא טוענת כי המבקש עושה שי מוש לרעה בהליכי משפט.

המבקש הגיש תשובתו לתגובת המשיבה, ובנוסף המבקש ובא-כוח המשיבה הוסיפו והגישו מסמכים נוספים לעיוני (שתכלית מרביתם להעלות טענות הדדיות זה כלפי התנהלותו של האחר).

3.

המסמכים הרפואיים שצירף המבקש אכן מלמדים כי הוא סבל מבעיות רפואיות קשות. הצדק עם המשיבה כי לפחות חלק מן המסמכים אינם עדכניים וכי אין בהם לצייר תמונה שלמה לגבי מצבו הרפואי כיום. ואולם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור - וזאת גם אם נניח כי פסק הדין הומצא לידי המבקש ביום בו ניתן (בהינתן פגרת הקיץ ופגרת הסוכות) - כך שלא התגבש כל אינטרס הסתמכות של המשיבה. כן יש ליתן משקל לעובדה שהמבקש מייצג את עצמו בהליך שבכאן כמו גם לכך שההליך שהגשתו מתבקשת הוא ערעור בזכות. יצוין כי טענות המשיבה בדבר ניצולו הציני, כך לטענתה, של המבקש את מצבו הרפואי בהליכים אחרים והעובדה שלא ניתנה לו הארכת מועד להגיש הליך ערעורי אחר בעבר, אין בהן כדי להכריע את הכף בהליך שבפניי משאין באפשרותי לבחון את התנהלותו בכל אותם הליכים, ומשההחלטה אותה צירפה המשיבה עוסקת בנסיבות אחרות בהן דובר בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ב"גל גול שלישי" שהוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע בדין.

לאחר ששקלתי בדבר באתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין לחסום את דרכו של המבקש מהגשת ערעור לבית משפט זה, וכי האיזון המידתי והראוי הוא ליתן לו ארכה לצורך הגשת הערעור, כך שיהיה רשאי להגישו בתוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטתי זו; אך לחייבו לשאת בהוצאות המשיבה בגין העיכוב בהגשת ההליך ובגין הטורח בהגשת תגובה מטעמה, בסך של 2,000 ש"ח. אישור בדבר תשלום ההוצאות כאמור יהווה תנאי לקבלתו של הערעור לרישום.

המבקש יציין את דבר הארכת המועד בפתח הערעור ויצרף את החלטתי זו כנספח, והמזכירות תתייקה בתיקי השופטים. כן תעביר המזכירות החלטה זו לידי הצדדים, ללא דיחוי , באמצעות הפקסימיליה.