בש"א 7449/18 שיר משכנות ותיקים בע"מ נ. הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב

1.

לפניי בקשה נוספת מטעם המבקשים להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתא"ק 1552/07 ות"א 1202/09 מיום 3.10.2018 (להלן: פסק הדין ).

2.

בהחלטות קודמות שניתנו בהליך דנן נעתר כב' הרשם ג' לובינסקי-זיו באופן חלקי לבקשת המבקשים למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק הדין. זאת בעיקר על רקע חילופי הייצוג של המבקשים. כב' הרשם קבע כי כל צד הזכאי לכך יוכל להגיש הליך ערעורי כאמור עד ליום 1.1.2019. המבקשים עותרים לארכה נוספת להגשת הליך ערעורי על פסק-הדין, והפעם על רקע בקשה למתן פסיקתה שהוגשה על ידי המשיבים לבית המשפט המחוזי ביום 19.12.2018. יצוין, כי הבקשה למתן פסיקתה טרם הוכרעה. לטענת המבקשים, ההכרעה בבקשה למתן פסיקתה עשויה ליצוק תוכן מהותי לפסק-הדין באופן שעשוי להוביל את מי מהצדדים להגיש הליך ערעורי על הפסיקתה.

3.

לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה ואת תשובת המשיבים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בע"א 3832/10 מיטראני נ' מחלוף (טרם פורסם, 10.8.2010) (להלן: עניין מיטראני ) עמד כבוד הרשם ג' שני על האבחנה המקובלת בפסיקה בין פסיקתה "משקפת" לבין פסיקתה "מבהירה" או "מתקנת".

כפי שציין כב' הרשם שני , את הפסיקתה "המשקפת" רואים כטפלה לפסק הדין וכהחלטה שכל עניינה בביצועו של פסק-הדין. לפיכך, כאשר מדובר בפסיקתה משקפת, אין בעצם מתן הפסיקתה כדי להשפיע על המועד שבו יש להגיש את ההליך הערעורי על פסק הדין המקורי.

לעומת זאת, הפסיקתה "המבהירה" או "המתקנת" יוצקת תוכן חדש להכרעה המקורית ומכאן שמקום בו ניתנה פסיקתה כזו עשוי הדבר להקים "טעם מיוחד" למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק הדין המקורי. לצד זאת הודגש והובהר בפסיקה, כי עצם מתן פסיקתה "מתקנת" אינו מאריך אוטומטית את המועד להגשת הליך ערעורי על פסק-הדין המקורי, אלא נדרשת בקשה להארכת מועד (ראו גם רע"א 498/12 רבהון נ' גולדנברג (30.1.2012)).

4.

במקרה דנן הבקשה למתן פסיקתה אשר הוגשה אך לפני כשבוע טרם הוכרעה על ידי בית המשפט המחוזי. מכאן שאין בפנינו החלטה של בית המשפט המחוזי שממנה ניתן ללמוד בבירור אם עסקינן בפסיקתה משקפת, שאינה יכולה להשפיע על מועד ההשגה על פסק הדין המקורי, או בפסיקתה מבהירה, או מתקנת, אשר עשויה להקים טעם מיוחד למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק-הדין המקורי. יוער כי אף שבבקשה למתן פסיקתה ציינו המשיבים כי עסקינן בבקשה לפסיקתה "משקפת" (ראו סעיף 3 לבקשה), הרי שבשים לב למורכבותו ולהיקפו החריג של ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי (ההליך התנהל במשך למעלה מעשור; התקיימו בו 28 ישיבות הוכחות; הוגשו מאות מוצגים; ופרוטוקול הדיון משתרע על למעלה מ-3,000 עמודים), ובהינתן רמת הפירוט של החיובים הרבים שנמנו בבקשה למתן פסיקתה, הרי שעסקינן במקרה גבולי מבחינת טיבה האפשרי של הפסיקתה ולא ניתן לדעת בשלב זה בבירור כיצד יש לסווגה.

5.

בשים לב לכך שלא ניתן לשלול את האפשרות שמדובר יהיה בסופו של דבר בפסיקתה מבהירה או מתקנת (ומבלי להביע כל עמדה בסוגיה זו), הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה מתקיים "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה לנקיטת ההליך הערעורי. בהקשר זה נתתי דעתי לעובדה שהבקשה למתן פסיקתה הוגשה על ידי המשיבים - ולא על ידי המבקשים העותרים להארכת מועד - ומכאן שלא מתעורר חשש לשימוש לרעה בהליך של בקשה למתן פסיקתה כדרך להביא להארכה מלאכותית של מועד הגשת ההליך הערעורי (ראו הערתו של כבוד הרשם ג' שני בעניין מיטראני , פיסקה 12, והאסמכתה שם ). בנוסף נתתי משקל לעובדה שהבקשה דנן הוגשה בתוך המועד אשר נקבע על-ידי כב' הרשם לובינסקי-זיו להגשת ההליך הערעורי ועל כן לא התגבשה הסתמכות באשר לסופיות ההליך, וכן למורכבותו של ההליך ולמשך הזמן שהתנהל בבית המשפט המחוזי.

6.

אשר על כן הבקשה להארכת מועד נוספת - מתקבלת. המבקשים ימסרו הודעה מעדכנת עם מתן החלטה בבית המשפט המחוזי בבקשה למתן פסיקתה או עד ליום 24.1.2019, לפי המוקדם. לאחר מתן הודעה כאמור, ובהתאם לאמור בה, ייקבע המועד להגשת הליך ערעורי לבית משפט זה על יד כל צד הזכאי לכך.