בש"א 7493-22 בש"א 7493-22

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון ב-ת"א 67351-05-22 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה, עם הדיון המאוחד ב-ת"א 63036-03-22 ו-תאד"מ 55166-04-22 המתנהל בבית משפט השלום בקריות (שלושת התובענות יכונו להלן: התובענות).

2.כעולה מהבקשה ומנספחיה, עניינם של התובענות נסוב סביב אותו אירוע שריפה, אשר אירע בנכס הממוקם בקריית מוצקין (להלן: הנכס). הנכס, אשר נמצא בבעלות המשיבה 2, הושכר למבקש, ובוטח על ידי המשיבה 1. יצוין כי המשיב 3 הוא אחיו של המבקש. המבקש טוען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה.

3.כעולה מן הבקשה, המשיב 3 הסכים לה. כמו כן, המשיבה 2 הודיעה בתגובתה מיום 17.11.2022, כי גם היא מסכימה לאיחוד הדיון בתובענות. יצוין כי המשיבה 1 לא הגישה תגובה המבהירה את עמדתה בעניין הבקשה, וזאת חרף החלטתי מיום 10.11.2022.

4.לנוכח האמור לעיל, מצאתי כי דין הבקשה לאיחוד הדיון בתובענות – להתקבל.

5.באשר לזהות הפורום שיקיים את הדיון המאוחד, הצדדים חלוקים בדעתם. בעוד שהמבקש מעוניין לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום בהרצליה (וכך גם המשיב 3, כעולה מהבקשה), המשיבה 2 מעוניינת בכך שהדיון המאוחד ייערך בבית משפט השלום בקריות.

יצוין כי לאור המחלוקת האמורה, הורתי למבקש, ביום 23.11.2022, להגיש את עמדתו לגבי האפשרות שככל שהדיון בתובענות יאוחד, הדיון המאוחד יתקיים בבית משפט השלום בקריות. ביום 29.11.2022 הגיש המבקש את עמדתו והודיע כי הוא מתנגד לכך. המבקש טען כי רוב העדים מטעמו ומטעמן של המשיבות 2-1 נמצאים קרוב להרצליה. כמו כן, טען המבקש כי גם מטעמים של "מראית העין" אין לאפשר את קיום הדיון המאוחד בבית משפט השלום בקריות. זאת, בין היתר, משום שבמהלך קדם דיון שהתקיים בבית משפט השלום בקריות, ביום 10.11.2022, ב-ת"א 63036-03-22 ו-תאד"מ 551166-04-22 (להלן: קדם הדיון), נחשף בית המשפט למידע מתוך הליך גישור אשר מתנהל בעניינם של הצדדים, ועל כן קיים חשש ל-"הטיה" של בית המשפט.

6.סבורני, כפי שיפורט להלן, כי מאזן השיקולים במקרה דנן מטה את הכף לטובת קיום הדיון המאוחד בבית משפט השלום בקריות.

המשיבה 2 טענה בתגובתה כי הן מקום הימצאותו של הנכס, והן מקום היווצרות ההסכמים והעסקאות העומדים בבסיס התובענות, הם באיזור הקריות, ומכאן שקיימת זיקה מהותית לבית משפט השלום בקריות. כמו כן, ציינה המשיבה 2 כי בית משפט השלום בקריות כבר החל לדון ב-ת"א 63036-03-22 ו-תאד"מ 551166-04-22, במסגרת קדם הדיון, כך שקיום הדיון המאוחד בו יקדם יעילות.

מנגד, טענותיו של המבקש לעניין מיקומם של העדים דווקא בסמוך לבית המשפט בהרצליה, לא נתמכו בתצהיר או בראיות כלשהן. כמו כן, לטעמים הנוספים שהזכיר המבקש, לעניין "מראית העין", אין לדעתי כל משקל.

טעם נוסף שמצאתי לקיום הדיון המאוחד בקריות הוא סעיף 47 להסכם השכירות שנחתם בין המשיבה 2 לבין המבקש, מיום 14.12.2020, ולפיו: "מוצהר ומוסכם כי סמכות השיפוט הייחודית לדון בכל מחלוקת ו/או סכסוך שיתגלו באשר לחוזה זה תהיה לביהמ"ש השלום בקריות". המבקש טוען, בתגובתו מיום 29.11.2022, כי מדובר בהוראה שאינה רלוונטית וכי ממילא "אין המדובר בתניית שיפוט בלעדית". ואולם, טענה זו אינה ברורה לי לאור נוסחו של הסעיף, ואין בה כדי לשכנע בכך שאין ליתן לטעם זה משקל בהחלטה דנן.

זאת ועוד, בהתחשב בעובדה כי התובענה ב-ת"א 67351-05-22 (השלום הרצליה) היא האחרונה שהוגשה מבין התובענות, קיום הדיון המאוחד בבית משפט השלום בקריות יעלה בקנה אחד עם הכלל הרגיל לפיו: "ראוי כי איחודן של תובענות ייעשה בבית המשפט שאליו הוגשה התובענה המוקדמת בזמן" (בש"א 1164/14 בן אור נ' דהמן משה (12.3.2014)).

7.יובהר כי העובדה שהמבקש הוא שעתר לאיחוד התיקים בבית משפט השלום בהרצליה, אינה גודרת את סמכותו של בית משפט זה להורות על קיום הדיון המאוחד בערכאה המבוקשת (שלום הרצליה) דווקא, שעה שהמשיבה 2, אשר נתנה הסכמתה לאיחוד הדיון בתובענות, מעוניינת לקיים את הדיון המאוחד בערכאה אחרת (שלום קריות) (ראו, למשל: בש"א 5932/18 י.ש.י.ב מוסכים בע"מ נ' קש חתמים בינלאומיים בע"מ (15.8.2018)).

8.אשר על כן, הדיון ב-ת"א 67351-05-22 (שלום הרצליה) יועבר לבית משפט השלום בקריות, ויאוחד שם עם הדיון ב-ת"א 63036-03-22 ו-תאד"מ 55166-04-22.