פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
7629/06 - א'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקש:
יורם יזדי
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה ירושלים 3
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר מחק את ערעורו של המבקש על צו שומה לפי מיטב השפיטה שהוצא ביום 17.11.02 (להלן: הצו המקורי) . בקצירת האומר, הרקע לבקשה, כפי שהובהר בפסק דינו של בית משפט קמא, הוא כדלקמן. הצו המקורי כלל התייחסות לאפשרות הקטנת הפרשי ההון הקיימים בתיק המבקש על פי קביעות בית המשפט לעניין טענת הלוואה בין המערער לאחיו. אחי המערער טען בהליך מס אחר שהתנהל בעניינו כי גידול בהון נוצר כתוצאה מהלוואה שנתן לו המבקש. פקיד השומה לא האמין לאח והחשיב סכום זה כהכנסת האח. על מנת שהסכום לא יחושב כהכנסה של שני אנשים קבע פקיד השומה מראש בצו המקורי כי הסכום בו ימוסה המבקש תלוי בקביעת בית המשפט לגבי סכום "ההלוואה" ויקטן אם הסכום ייראה כהכנסת אחיו. בית המשפט קבע כי מדובר בהכנסת האח וקביעה זו אושרה בבית המשפט העליון (ע"א 1023/04). בערעור שהגיש האח, תוקן הצו המתייחס למבקש ביום 30.1.06. כאמור, המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על הצו המקורי. בית המשפט קבע כי שינויו של הצו, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בהליך שומה של אחיו של המבקש, לא הביא לחידוש השומה ואין פסק הדין מקים מחדש את זכותו לערער על צו השומה המקורי. כמו כן, בית המשפט קבע כי העובדה הטכנית של הוצאת צו מתוקן בעקבות פסק הדין, המותאם למצב שנלקח מראש בחשבון בעת הצו המקורי, אינה מקימה לו זכות כאמור.
2.לטענת המבקש, תלוי ועומד בין הצדדים הליך נוסף בבית המשפט המחוזי אשר במסגרתו נתבע המשיב להפחית את סכום הלוואה מהשומה ולהוציא צו שומה חדש על הסכום המתוקן (ת.א. 8017/06). המבקש הבהיר כי המשיב הגיש בקשה למחיקת הליך זה על הסף אשר הדיון בה תלוי ועומד במסגרת קדם משפט. בקשת המבקש היא, שהמועד להגשת הערעור על פסק הדין נשוא בקשה זו יוארך ב-30 יום לאחר מתן פסק דין בת.א. 8017/06 הנ"ל. לטענת המבקש, ישנו סיכוי רב שתביעתו תתקבל ואם כך אכן יקרה, יתייתר הצורך בהגשת הערעור. המשיב מתנגד לבקשה.
3.המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש "טעם מיוחד" להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים ובחומר המצוי לפני באתי לכלל מסקנה כי הבקשה שלפני אינה מקימה טעם מיוחד כאמור. אכן, קיומו של הליך תלוי ועומד עשוי לשמש במקרים המתאימים "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד (ראו: בש"א 9159/04 ניסן חקשורי נ' משה בובליל , תק-על 2004(4), 499). ברם בעניין זה יש לבחון את מכלול הנסיבות, ובכללם את סיכויי ההליך. גם אם אניח לצורך העניין שלפני כי ההליך התלוי ועומד הינו הליך משפטי "באותו עניין" וכי קיים סיכוי שהתביעה שהוגשה במסגרתו תתברר בתוך פרק זמן קצר יחסית, הרי שבשים לב לפסק דינו של בית המשפט המחוזי נשוא ההליך שבכותרת, אשר, כמובהר לעיל, דחה את תביעת המשיב על הסף, אין להניח כי סיכוייו טובים.
התוצאה היא, שהבקשה נדחית. הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור ולפיכך אני מאפשרת למבקש להגיש ערעור תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.
ניתנה היום, כ"ז בתשרי תשס"ז
(19.10.2006).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת