בש"א 7639/02 נילי שוקרן נ. טליה מלין

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בקשת רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי.

החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 12.2.02. כנגד ההחלטה האמורה הוגשה בקשת רשות לערער (רע"א 2194/02) על ידי המשיבה בבקשה שבפניי. המבקשת בבקשה שבפניי הגיבה לבקשה האמורה ביום 12.6.02. במסגרת תגובתה, טענה המבקשת כי עורך הדין שטיפל בעניינה יצא לשירות מילואים ארוך, וכי בשל כך לא היה סיפק בידה להגיש במועד בקשת רשות לערער. על רקע זה, ועל רקע טענות עקרוניות לגופו של עניין אשר לטענתה היו בפיה, ביקשה המבקשת, בין השאר, כי בית המשפט יאריך למשיבה את המועד להגשת בקשת רשות לערער מטעמה. המבקשת אף צירפה בקשה להארכת מועד, בה נטען כי אחד מעורכי הדין במשרד באי כוח המבקשת טרם חזר משירות מילואים אליו נקרא בצו 8, וכי מתמחה במשרד שוקד על בחינות לשכת עורכי הדין שנערכו ביום 29.4.02. בשל כך, נטען, היה בא כוח המבקשת בעומס עבודה כבד, ולא היה סיפק בידו להגיש את בקשת הרשות לערער במועד. יצויין, כי לתגובה האמורה של המבקשת צורף גם נוסח של טיוטת ערעור שכנגד אשר בדעת המבקשת היה להגיש אילו ניתנה רשות לערער למשיבה.

בית המשפט (כב' השופט ריבלין) קיבל את בקשת הרשות לערער האמורה, בלא שהתייחס לטענות המשיבה ולבקשת הארכה שבפיה. החלטת בית המשפט ניתנה ביום 4.8.02, והומצאה לידי המבקשת ביום 22.8.02.

הבקשה שבפניי הוגשה ביום 4.9.02. המבקשת טוענת בה כי קיים טעם מיוחד למתן ארכה לצורך הגשת בקשת רשות לערער על ההחלטה מיום 12.2.02, אשר ביטוייו באלה: (א) שירות המילואים האמור אליו נקרא עורך דין במשרד בא כוח המבקשת. (ב) מחלה של אבי בא כוח המבקשת, אשר נפטר ביום 24.7.02. בפי המבקשת גם טענות שונות, בהן היא תוקפת את החלטת בית המשפט מיום 4.8.02, ואת תוצאותיה.

דין הבקשה להידחות. המועד להגשת בקשת רשות לערער קבוע בחיקוק. ככזו, הארכתו טעונה טעם מיוחד (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). הדברים אמורים אולי ביתר שאת בהקשר הנדון, בו מדובר בסכסוך שנדון בבוררות, ועל כן קיים אינטרס מוגבר בהחשת ההליכים הנוגעים לו, וביעילותם. אכן, לעניין בוררות כבר צויין, כי ".... מושם בו הדגש על בירור המחלוקת ביעילות. בכך באה לידי ביטוי שאיפתם של הצדדים לסיים את ההתדיינות ביניהם במהרה..." (דברי כב' השופטת דורנר ברע"א 7205/01 כפר דניאל, מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מיטרני, דינים עליון סא 74).

בחינת טעמי הבקשה שבפניי, מלמדת כי המבקשת אינה עומדת בנטל הרובץ עליה לעניין זה. הטענות לעניין קיומו של טעם מיוחד למתן ארכה נטענו בלא כל פירוט ובלא כל תשתית מינימלית, ואף לא גובו בתצהיר מסודר. לא נמסר כל תיעוד או פירוט ביחס לתקופת המילואים ששירת עורך הדין ממשרדו של בא כוח המבקשת. במצב זה, קיימת אפשרות שלא ניתן לשלול, כי שירות זה החל אחרי חלוף המועד האחרון להגשת בקשת הרשות לערער מטעמה. המצב דומה גם ביחס למחלתו של אביו של בא כוח המבקשת, עניין אשר זכרו לא בא בטיוטת בקשת הארכה אשר צורפה לתגובת המבקשת לבקשת הרשות לערער ברע"א 2194/02. גם כאן, לא נמסרו כל פרטים היכולים להצביע על נסיבות חריגות, העולות כדי טעם מיוחד למתן ארכה.

אכן, מן החומר שבפניי עולה כי הפעם הראשונה בו עתרה המבקשת לארכה היה במסגרת התגובה האמורה, מיום 12.6.02. נשוא הבקשה הוא החלטה שיפוטית אשר ניתנה חודשים אחדים קודם לכן. גם אם גרמו הסיבות הנטענות על ידי המבקשת לעיכוב בנקיטת הליכים שונים, לא הובהר מדוע וכיצד גרמו סיבות אלה לאי יכולת של המבקשת לפנות, למיצער, בבקשת ארכה בתוך המועד להגשת בקשת רשות לערער, או בסמוך למועד זה. הדברים אמורים מקל וחומר כשמתברר, כי ביום 12.6.02 כבר היה ביד המבקשת לא רק תגובה לבקשת הרשות לערער, אשר הוגשה בתוך המועד שנקבע בדין לשם הגשתה, אלא גם טיוטה של ערעור שכנגד (בנוסח דומה לבקשת הרשות לערער אשר המבקשת מעוניינת להגיש עתה) אותו היה בדעתה להגיש אם הייתה ניתנת רשות לערער במסגרת רע"א 2194/02. תמיהה זו גוברת, כאשר עולה מטיוטת בקשת הארכה שצורפה לתגובת המבקשת ברע"א 2194/02 כי בקשה זו הוכנה, ככל הנראה, זמן רב לפני צירופה, שכן מדובר בה על "בחינות הלשכה אשר אמורות להתקיים ביום 29.4.02" (ההדגשה הוספה).

במצב זה, קשה למצוא טעם מיוחד להיעתר לבקשה, ומה גם שהמשיבה היתה רשאית גם רשאית, לפחות עד ליום 12.6.02, לפתח ציפיה כי המבקשת לא תעמיד במחלוקת את החלטת בית משפט קמא, ורכשה לעצמה חסינות דיונית מפני נקיטת הליכים לעניין זה על ידי המבקשת.

אוסיף, בשולי הדברים, כי הטענות לגופו של עניין אינן יכולות להצמיח במצב האמור טעם מיוחד למתן ארכה. כך גם הטענות של המבקשת כנגד החלטת כב' השופט ריבלין מיום 4.8.02, אשר ברי כי אינה עומדת כלל לדיון במסגרת ההליך שבפניי.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ובשכר טירחת עורך דין בסך של 1,500 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ, והוא ישא הפרשי הצמדה ורבית מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.