החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 769/16 ליאור ברטלר נ. מרדכי שלמה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחוד דיונים בתובענות קטנותבקשה לאיחוד תובענות לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לאיחוד תובענות בין הליך לביצוע שיקים לבין תביעה נפרדת שהוגשה בין אותם צדדים, בשל שלבו המתקדם של ההליך הראשון וההשפעה המעכבת של האיחוד. נקבע כי בקשות כגון אלה הן פשוטות ואין להציף אותן בטענות ארוכות. הבקשה לאישור תשובה לתגובה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.

העובדות

המבקש שכר דירה מהמשיבים, ובין הצדדים התגלע סכסוך בעקבותיו. המשיב 1 הגיש בקשה לביצוע שיקים שנמסרו לו ולמשיבה 2 כתמורה לשכירות, והמבקש הגיש התנגדות. במקביל הגיש המבקש תביעה נפרדת בבית משפט השלום בראשון לציון, יומיים לפני הבקשה לאיחוד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על איחוד הדיון בתביעה קטנה נפתחת לבין תובענה אחרת שהוגשה בין אותם צדדים בבית משפט שלום אחר, כאשר הדיון בתביעה הראשונה מצוי בשלב מתקדם?
  2. 2.האם יש לאשר בקשה להגשת תשובה לתגובת המשיבים בבקשה לאיחוד דיונים?

הלכות

  1. 1

    בקשות לאיחוד דיונים ולהעברת מקום דיון הן הליכים פשוטים עם קריטריונים ברורים, ואין מקום לחילופי כתבי טענות רבים וארוכים בהן.

    ״בהליכים כגון בקשה לאיחוד דיון ובקשה להעברת מקום דיון הליכים פשוטים עם קריטריונים ברורים המפורטים בתקנה 7״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשות ארוכות במיוחד לאיחוד דיון או להעברת מקום דיון עשויות להביא להטלת הוצאות על המבקש.

    ״במקרים חריגים עשויות בקשות ארוכות במיוחד להביא להטלת הוצאות על המבקש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד תובענות
  • העברת מקום דיון
  • תקנה 7
  • בקשה לביצוע שיקים
  • רשות להתגונן
  • יעילות דיונית
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

769/16

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

ליאור ברטלר

נ ג ד

המשיבים:

1.

מרדכי שלמה

2. חוה שלומי

בקשה לאיחוד תובענות

בשם המבקש:

בשם המשיבים:

בעצמו

עו"ד נדב יריב

החלטה

1.

בקשה לאיחוד תובענות לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) .

2.

המשיבים הם בעליה של דירה בגבעת שמואל, והמבקש שכר מהם את הדירה למשך תקופה מסוימת. בין הצדדים התגלע סכסוך, וביום 8.9.2014 הגיש המשיב 1 בקשה לביצוע שיקים אשר מסר המבקש לו ולמשיבה 2 בתמורה לשכירת הדירה. המבקש הגיש התנגדות לביצוע השיקים, וביום 30.4.2015 נתן לו בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' הרשם הבכיר א' כרמלי ) רשות להתגונן. כמו כן, בית המשפט הורה על איחוד הדיון בתיק יחד עם הדיון בתביעה קטנה אחרת שהתנהלה בין הצדדים (ת"ק 36232-02-15) ועל העברת הדיון בתובענות לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לו נתונה הסמכות המקומית לדון בהן.

נקבע כי הדיון המאוחד בתובענות יתנהל בתא"מ 33362-12-14.

3.

ביום 13.5.2015 הגיש המשיב 1 תביעה נוספת נגד המבקש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (תא"מ 24019-05-15), וביום 30.6.2015 הורה בית המשפט (כב' השופט ע' יריב ) על סגירת התיק ועל העברת כתב התביעה והתצהיר התומך שבו לתא"מ 33362-12-14.

ביום 28.10.2015 הורה בית המשפט על מחיקת ההליך ב ת"ק 36232-02-15, וקבע כי כתב התביעה שהוגש במקור ב תא"מ 24019-05-15 יהיה כתב התביעה המחייב בתא"מ 33362-12-14. שמיעת ההוכחות בתיק נקבעה ליום 7.4.2016.

4.

ביום 26.1.2016 הגיש המבקש תביעה נגד המשיבים בבית משפט השלום בראשון לציון, בה טען לשורה של התנכלויות כלפיו מצד המשיבים בעת ששכר את הדירה שבבעלותם (ת.א. 52692-01-16). לטענת המבקש, הוא לא יכול היה להגיש את התביעה הזו כתביעה שכנגד בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, מאחר שהמשיבה 2 לא הייתה צד להליך המתנהל שם.

5.

בבקשה, המתפרסת שלא לצורך על פני 7 עמודים, נטען כי שתי התובענות - תא"מ 33362-12-14 ות.א. 52692-01-16 - מתייחסות לנושא אחד (יחסי השכירות שבין הצדדים), וכי איחוד הדיון בתובענות וקיום הדיון בהן במסגרת ערכאה שיפוטית אחת צפויים להביא למניעת הכרעות שיפוטיות סותרות ולהוביל לחיסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של בעלי הדין והעדים. על כן, מבוקש כי בית המשפט יורה על איחוד הדיון בתובענות.

עוד נטען, כי בית משפט השלום בראשון לציון הוא זה שצריך לדון בתובענות, מאחר שמאזן הנוחות נוטה לטובת קיום הדיון שם: הדירה מושא הבקשה ממוקמת בגבעת שמואל הסמוכה; חוזה השכירות נערך ונחתם בגבעת שמואל; המקום לקיום ההתחייבויות שבין הצדדים היה גבעת שמואל; והאירועים מושא התובענות אירעו כולם בגבעת שמואל.

6.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הדיון בתא"מ 33362-12-14 מצוי בשלב מתקדם (תצהירי שני הצדדים להליך כבר הוגשו ודיון ההוכחות אמור להתקיים ביום 7.4.2016), בעוד שהתובענה בת.א. 52692-01-16 הוגשה יומיים בלבד לפני הגשת בקשה זו לאיחוד תובענות, ומטבע הדברים הדיון בה מצוי בשלבים מוקדמים ביותר. עוד נטען, כי אין כל "השקה עניינית אמיתית" בין שני ההליכים. זאת ועוד, טוענים המשיבים, המבקש עשה כל אשר לאל ידו על מנת לעכב ולדחות את בירור ההליך בתא"מ 33362-12-14, ובמסגרת זו הגיש "מבול של בקשות" (לשון המשיבים), שמטרתן היחידה היא לנסות ולעכב את הדיון בתובענה. התובענה בת.א. 52692-01-16 והבקשה הנוכחית לאיחוד התובענות, נטען, הוגשו אף הן על מנת לעכב את הדיון בבקשה לביצוע השיקים.

7.

ביום 25.2.2016 הגיש המבקש "בקשה למתן רשות להגשת תשובה לתגובת המשיבים" שאורכה 5 עמודים (לא כולל נספחים). אין מקום לתת רשות לבקשה זו.

בהליכים כגון בקשה לאיחוד דיון ובקשה להעברת מקום דיון - הליכים פשוטים עם קריטריונים ברורים המפורטים בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי ובסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בהתאמה, וכן בהנחיות נשיאת בית המשפט העליון לענין בקשות לאיחוד דיון ולענין בקשות להעברת מקום דיון - אין מקום, ככלל, לחילופי כתבי טענות כה רבים וארוכים כבענייננו. על כן, רשות להשיב לתשובת המשיבים בבקשות כגון דא תינתן במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד, ורק לאחר שהמבקש פנה אל בית משפט זה ונימק היטב את בקשתו.

בענייננו, לא היו בפי המבקש סיבות מוצדקות לבקשת מתן הרשות האמורה, ונוכח האמור לעיל ובשל אורכה המופרז ממילא של בקשתו הראשונית לאיחוד התובענות, אין ליתן רשות כאמור.

8.

זהו המקום לציין, כי בתקופה האחרונה אנו עדים ללא מעט בקשות לאיחוד דיון ובקשות להעברת מקום דיון המתפרסות על פני עמודים רבים שלא לצורך. בקשות כאלו יוצרות מעמסה מיותרת הן על בית המשפט והן על הצד שכנגד. כאמור, בקשות לאיחוד דיון ולהעברת מקום דיון הן בקשות פשוטות עם קריטריונים ברורים, והן אינן המקום לפרוס מחדש את טענות הצדדים בהליך העיקרי או טענות אחרות שאינן קשורות לבקשה. במקרים חריגים עשויות בקשות ארוכות במיוחד להביא להטלת הוצאות על המבקש.

9.

אחר הדברים האלה, דינה של הבקשה לאיחוד תובענות שלפני - להידחות. כאמור בתשובת המשיבים, הדיון בתא"מ 33362-12-14, אשר נפתח כבר לפני יותר משנה וחצי, מצוי בשלבים מתקדמים, והוא קבוע לשמיעת הוכחות ביום 7.4.2016. התמשכות ההליכים משך זמן כה רב בתובענה שעניינה בביצוע שיקים הינה תמוהה, ונראה כי המבקש אכן מנסה ככל יכולתו לעכב את הדיון בה, ומכאן גם הבקשה הנוכחית לאיחוד התובענות. בהקשר זה יוער כי המבקש, אשר פירט את השתלשלות ההליכים שבינו לבין המשיבים באריכות רבה, לא מצא לנכון לציין בבקשתו כי התובענה שהגיש בבית משפט השלום בראשון לציון הוגשה אך יומיים לפני הגשת הבקשה לאיחוד תובענות, והדבר אומר דרשני.

לפיכך לא נראה כי יהא באיחוד התובענות כדי לקדם את היעילות הדיונית, ונדמה כי איחוד הדיון יביא לעיכוב מיותר נוסף בהכרעה בהליך הנדון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

10.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח.

ניתנה היום, ז' באדר ב

התשע"ו (17.3.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

הלכות

  1. 1בקשות לאיחוד דיונים ולהעברת מקום דיון הן הליכים פשוטים עם קריטריונים ברורים, ואין מקום לחילופי כתבי טענות רבים וארוכים בהן.
  2. 2בקשות ארוכות במיוחד לאיחוד דיון או להעברת מקום דיון עשויות להביא להטלת הוצאות על המבקש.