פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1080/16
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
מרים קריצ'מן
נ ג ד
המשיב:
קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשת: עו"ד
הדס אושר להב; עו"ד אסתר קויפמן
בשם המשיב: עו"ד
יואב שימשי
החלטה
1.
בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום דיון בת.א. 35324-06-15 מבית משפט השלום בעפולה לבית משפט שלום במחוז תל אביב-יפו.
2.
ענייננו בתובענה שהגיש המשיב נגד המבקשת בבית משפט השלום בעפולה ביום 16.6.2015.
3.
בבקשה נטען כי יש להעביר את הדיון לבית משפט שלום במחוז תל אביב-יפו הקרוב לביתה של המבקשת ברמת אפעל, וזאת נוכח גילה המתקדם של המבקשת (76) ובשל מצבה הבריאותי, אשר יקשה עליה להגיע לדיון בבית משפט השלום בעפולה.
4.
המשיב מתנגד לבקשה וטוען בין היתר, כי הבקשה, אשר הוגשה ביום 9.2.2016, הוגשה בשיהוי רב - כמעט 8 חודשים לאחר מועד הגשת התובענה.
5.
דין הבקשה להידחות.
כטענת המשיב, הבקשה הוגשה בשיהוי רב. כידוע, "המבקש
את העברת הדיון ישכים ויזדרז בהגשת בקשתו, שאם יאחר ללא טעם סביר, תידחה בקשתו מחמת האיחור" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 88 (מהדורה שביעית, 1995); וראו גם בש"א 1604/16 אגד - אג"ש לתחבורה בישראל בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
(6.4.2016)). בענייננו לא נתנה המבקשת, אשר הייתה מיוצגת על ידי עורך דין למן הגשת התובענה נגדה, כל טעם לשיהוי שבו הוגשה הבקשה, ודי בכך כדי לדחותה, מבלי להתייחס לטענות המבקשת לגופן.
6.
בשולי הדברים, יצוין כי בקשתה של המבקשת מתפרסת על פני לא פחות מ- 6 עמודים, וזאת לחלוטין שלא לצורך. בהקשר זה אין לי אלא לחזור על דבריי בפסקה 8 להחלטתי שניתנה לאחרונה בבש"א 769/16 ברטלר נ' שלמה (17.3.2016):
"זהו המקום לציין, כי בתקופה האחרונה אנו עדים ללא מעט בקשות לאיחוד דיון ובקשות להעברת מקום דיון המתפרסות על פני עמודים רבים שלא לצורך. בקשות כאלו יוצרות מעמסה מיותרת הן על בית המשפט והן על הצד שכנגד. כאמור, בקשות לאיחוד דיון ולהעברת מקום דיון הן בקשות פשוטות עם קריטריונים ברורים, והן אינן המקום לפרוס מחדש את טענות הצדדים בהליך העיקרי או טענות אחרות שאינן קשורות לבקשה. במקרים חריגים עשויות בקשות ארוכות במיוחד להביא להטלת הוצאות על המבקש."
המבקשת לא הסתפקה בבקשה זו, ואף ביקשה, בהסכמתו של המשיב, להתיר לה להגיש תשובה בת 2 עמודים לתשובת המשיב לבקשה. יוער כי אף במסגרת תשובה זו לא מצאה המבקשת לספק כל טעם לשיהוי הרב שבו הוגשה בקשתה להעברת מקום דיון.
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח
באדר ב התשע"ו (7.4.2016).
ש
ו פ ט