בש"א 7756/97 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. ארט בי, חברה בערבות מוגבלת (בפירוק)

1.כנגד המבקשים והמשיבים 2,3 הוגשה ב4.9.97- תובענה כספית על ידי המשיבה 1 לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. 1456/97). הבקשה המונחת לפני היא להעברת הדיון בתובענה מבית המשפט המחוזי בירושלים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. המבקשים טוענים כי לבית המשפט המחוזי בירושלים יש אמנם סמכות מקומית פורמלית לדון בתביעה, אך אין לירושלים כל זיקה לתביעה, לאירועים הנטענים בה או לאחד הצדדים. הצדדים לתובענה מתגוררים באיזור תל-אביב-יפו, ומשרדי באי כחם נמצאים אף הם בתל אביב. נטען כי בקיום הדיון בירושלים יהיה כדי להכביד באופן ניכר על המבקשים, וכיון שמדובר בתביעת ענק הצפויה להתפרס על פני זמן רב - ראוי להעביר את הדיון לתל-אביב-יפו. לבסוף טוענים המבקשים כי המשיבה 1 עצמה הגישה תביעה אחרת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.א. 449/92), אותה היא קושרת עם הפרשה נשוא התביעה הנוכחית, ובכך גילתה דעתה כי הפורום הראוי לדיון בענין הוא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. המשיב 2 מסכים לבקשה.

2.המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. היא מצביעה על שיהוי בן כארבעה חודשים בהגשת הבקשה, במהלכו פנו המבקשים מספר פעמים לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשם ארכות להגשת כתב ההגנה, מבלי שהזכירו כי הם מעונינים להעביר את הדיון לתל אביב. עובדה זו מעוררת לטענתה חשד שבקשת ההעברה הוגשה שלא בתום לב, כשמטרתה היחידה היא דחית הדיון. עוד נטען כי נוכח העומס בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אין מקום להעברת הדיון.

3.ב15.1.98- הגישו המבקשים בקשה למתן רשות תגובה בבקשה להעברת מקום דיון. את בקשתם הם מנמקים בכך שרק עם קבלת תשובת המשיבה התבררו להם טענותיה, והם מבקשים כי תינתן להם הזדמנות להגיב על טענות אלו, כיון שלדעתם יש בידם תשובות טובות לטענות. תקנה 6א'(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: התקנות) קובעת:

"בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן, לבקשת בעל דין, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל פה."

בנסיבות התיק שלפני, לא מצאתי בבקשתם של המבקשים ובנסיבות הענין טעמים מיוחדים שיש בהם כדי לאפשר למבקשים לטעון טענות נוספות.

4.דין הבקשה להעברת מקום הדיון להדחות. אין מחלוקת כי לבית המשפט בירושלים קיימת סמכות מקומית לדון בתביעה (תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). לענין עצם הבקשה, טיעוניהם של המבקשים אינם מבססים את היות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו המקום המתאים ביותר לבירור התביעה, באופן שיצדיק את העברת מקום הדיון. כך ביחוד לאור האמור בתגובת המשיבה 1 לענין מקום המצאות העדים ונסיבותיו של מקרה זה. כמו כן, בגדר שיקולי הנוחות יכולה לבוא בחשבון העובדה שהעומס בבית המשפט "הנעבר" רב מהעומס בבית המשפט שאליו הוגשה התובענה, כנימוק לסירוב להעביר את הדיון (וראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בע' 88). העברת הדיון לבית המשפט בתל אביב וודאי לא תשרת את שיקולי העומס, שכידוע הוא רב בבית המשפט בתל אביב. (וראו: בש"א 5997/96 קים נ' ארד (לא פורסם). כמו כן, המבקשים לא הביאו טעם לשיהוי בהגשת הבקשה.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה 1 בסך 2,000 ש"ח.