בש"א 7819/11 שי שירותים לוגיסטיים (אס.אל.אס) בע"מ נ. מינוף כלל מערכות בע"

1.

זו היא בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתו נדחה ערעור המבקשת על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחיפה. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן ביום 14.9.2011 במעמד הנוכחים. בהתאם לכך, ובשים לב לפגרת הסוכות, המועד האחרון להגשת ההליך הערעורי היה ביום 23.10.2011 . בהקשר זה, ובהתייחס לטענות בא-כוח המבקשת, יוער כי תקנה 1(1) לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג-1983, קובעת בבירור כי פגרת הסוכות מסתיימת ביום כ"א בתשרי. בשנת תשע"א היה זה ביום 19.10.2011. ביום שלמחרת – כ"ב בתשרי ה- 20.10.2011 – חל שמיני עצרת (בו נחגג חג שמחת תורה). בהתאם לסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, שמיני עצרת מהווה יום מנוחה (להבדיל מיום פגרה). לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, יום מנוחה בא במניין (אלא אם הוא היום האחרון בתקופה – סייג שלא מתקיים לגבי יום שמיני עצרת בנסיבות המקרה דנן). מכל אלה מתבקשת המסקנה כי בניגוד לסברת באי-כוח המבקשת, היה עליהם להכליל את יום שמיני עצרת ואת יום שישי שבא אחריו בגדר ספירת 30 הימים להגשת הליך ערעורי (ראו והשוו: בש"א 7839/01 עיריית תל אביב יפו נ' גולן , פיסקה 3 (לא פורסם, 18.11.2001)). לפיכך, המועד האחרון להגשתה של בקשת רשות הערעור מטעם המבקשת היה ביום א' 23.10.2011 (בהינתן העובדה שהיום שקדם לכך היה יום שבת).

2.

ההליך שבכותרת הוגש ביום 26.10.2011 , קרי- באיחור של שלושה ימים. לטענת בא-כוח המבקשת, האיחור בהגשתה של בקשת רשות הערעור מקורו בשגגה בתום-לב במניין הימים, שנבעה מכך שבאי-כוח המבקשת טעו לחשוב כי יום שמיני עצרת נכלל בגדר ימי פגרת הסוכות. עוד נטען כי משך האיחור קצר וכי סיכויי ההליך העיקרי טובים. המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי לא הוכח "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת ההליך, ובטענה כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור נמוכים.

3.

על-דרך הכלל, טעות במניין הימים אינה בבחינת "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הליך ערעורי, בנסיבות בהן ניתן היה להימנע מהטעות בנקל באמצעות עיון פשוט בדין וספירה ידנית של הימים בלוח-השנה. כך במיוחד כאשר מדובר בבעל-דין מיוצג. יחד עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט, ועל כל מקרה להיבחן לפי נסיבותיו. במקרה דנן, משך האיחור בהגשת ההליך הינו קל יחסית (שלושה ימים). טענת הטעות במניין הימים לא הועלתה באופן ערטילאי וסתמי. בא-כוח המבקשת הסביר בפירוט ובליווי תצהיר את מקור התקלה שדומה כי ארעה בתום-לב, ומקורה בכך שפגרת הסוכות אינה כוללת את יום שמיני עצרת (בו נחגג חג שמחת תורה בצמוד לימי חג הסוכות). המשיבה לא טענה – וממילא לא הוכיחה – כי הסתמכה באופן ממשי על האיחור בהגשת ההליך או כי נגרם לה נזק מהותי בגין כך. לפיכך, אין לומר כי האיחור הקצר בהגשת ההליך שינה את מצבה של המשיבה לרעה. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהאיחור נבע מטעות מצד המבקשת, אשר על-פני הדברים ניתן היה להימנע ממנה. אף אין להתעלם מכך שלכאורה, המבקשת ניצבת לפני משוכה גבוהה בהליך העיקרי בהתחשב באמות-המידה החלות בנוגע לערעור ב"גלגול" שלישי. האיזון המידתי בין מכלול השיקולים שפורטו לעיל, מוביל למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות מתאימות (ראו והשוו: בש"א 8930/08 עיריית תל אביב יפו נ' מרכז ישיבות בני עקיבא (לא פורסם, 11.12.2008)).

4.

סוף דבר; אני נעתרת לבקשה להארכת מועד, ואולם תנאי לקבלתה לרישום של בקשת רשות הערעור שצורפה לבקשת האורכה, הוא כי המבקשת תציג תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו אישור לפיו שולם למשיבה שכר-טרחת עורך-דין בהליך שלפניי בסך 3,000 ש"ח. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה, וכן תתייק החלטה זו בתיק השופט, אם וככל שייפתח ההליך.