בש"א 7849-23 בש"א 7849-23

לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ש' שוחט, סגן הנשיא; כב' השופטת ע' רביד; כב' השופט נ' שילה) בעמ"ש 49923-10-22 מיום 23.6.2023, בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (להלן: פסק הדין).

בבקשה שלפני נטען כי האיחור בהגשת הבקשה נבע בשל טעות בדין, בגדרה בא כוח המבקשת סבר כי תקופת הערעור על פסק הדין היא בת 60 ימים, ולא בת 30 ימים, כפי שהתברר לו בעת שביקש להגיש את בקשת רשות הערעור. כן נטען כי בא-כוח המבקשת נעדר ממשרדו בתחילה בשל נסיבות אישיות-רפואיות, ולאחר מכן בשל מצב החירום הביטחוני והשלכותיו הקשות על בא-כוח המבקשת ומשפחתו.

המשיבות מתנגדות לבקשה, וטוענות כי היא אינה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק להיעתר לה.

לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בהתאם לתקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: התקנות), המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור על פסק הדין חלף ביום 10.9.2023 (בהתחשב בפגרת הקיץ). הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 31.10.2023, וצורפה לה בקשת רשות הערעור על פסק הדין אותה ביקשה המבקשת להגיש, בכפוף למתן הארכה המבוקשת.

אף אם אצא מנקודת הנחה כי מעת פרוץ המלחמה ביום 7.10.2023 ועד למועד הגשת הבקשה דנא נמנע מבא-כוח המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור בשל השלכות המצב הביטחוני הקשה על משפחתו, הרי שאין בכך כדי להסביר את האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור בתקופה שקדמה לכך (בין יום 10.9.2023, המועד האחרון לנקיטת ההליך הערעורי, לבין פרוץ המלחמה), כמפורט להלן.

ראשית, טעותו הנטענת של בא-כוח המבקשת במניין הימים העומדים לרשות המבקשת להשיג על פסק הדין אינה עולה כדי "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת. כפי שנפסק פעמים רבות במקרים דומים, פרק הזמן המשמעותי שחלף מאז ששונה המועד להגשת בקשת רשות ערעור מפחית את מידת ההצדקה להכיר בטעות שנפלה בהבנת הדין החדש כ"טעם מיוחד" (ראו למשל: בש"א 1258/22 פלוני נ' פלוני (2.3.2022); בש"א 3230/22 פלוני נ' פלונית (26.5.2022); ער"א 5728/22 פלונית נ' פלוני (7.9.2022); בש"א 1451/23 פלוני נ' פלוני (26.3.2023)). לא מצאתי כי נסיבות המקרה הנדון מצדיקות לחרוג מן הפסיקה העקבית בנדון.

שנית, באשר לטענה כי בא-כוח המבקשת נעדר ממשרדו בחלק מן התקופה הרלוונטית בשל נסיבות אישיות בריאותיות, הרי שטעם זה לא פורט כנדרש, ובכלל זה לא הובהר באילו ימים נעדר בא-כוח המבקשת ממשרדו בשל הטעם האמור.

לבסוף, לכל האמור יש להוסיף כי אף סיכויי ההליך אינם תומכים בקבלת הבקשה, וזאת בשים לב לאמות המידה המצומצמות להתערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי"

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.