בש"א 7862/14 קרן רייכבך-סגל עו"ד, מפרקת רב אור סוכנות לביטוח ( נ. ק.מאי

1.

לפניי בקשה לאיחוד הדיון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בשני הליכים המתנהלים בבתי משפט שונים של פירוק, בעניינן של שתי חברות שהמשיב 2 הוא בעל השליטה בהן.

2.

בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתנהל הליך הפירוק של חברת רב אור סוכנות לביטוח (1998) בע"מ (להלן – חברת רב אור ). במסגרת הליך זה הוגשה בקשה לפירוק חברת רב אור על ידי המשיב 3, ניתן לגבי החברה צו פירוק ובית המשפט מינה את המבקשת כמפרקת. על פי הנטען בבקשה דנא, חברת רב אור היא חברה פרטית שעסקה במתן שירותי ביטוח קולקטיביים לוועדי עובדים, ועיקר הכנסותיה הגיעו, ככל הנראה, מעמלות שהעבירו אליה חברות הביטוח. עוד נטען בבקשה, כי אחד מנכסיה העיקריים של חברת רב אור הוא הלוואה שניתנה למשיבה 1 (להלן – חברת ק. מאי ). קיומה של הלוואה זו, יחד עם חששות כי חברת ק. מאי הינה חדלת פירעון, הביאו לכך שהמבקשת קיבלה אישור מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע להגיש בקשה לפירוק חברת ק. מאי. המבקשת הגישה תחילה את הבקשה לפירוק חברת ק. מאי לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. ואולם, לאור התנגדות חברת ק. מאי, בין היתר בטענת חוסר סמכות מקומית, נמחקה הבקשה בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע והוגשה מחדש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. להשלמת התמונה יצוין, כי חברת ק. מאי הגישה התנגדות לבקשת הפירוק נגדה, שכפי שיתואר להלן, טרם הוכרעה.

3.

המבקשת טוענת, כי היא סברה שהמועד הנכון להגיש בקשה זו לאיחוד הדיון בשני ההליכים יהיה לאחר שיינתן צו פירוק לחברת ק. מאי. ואולם, בשים לב לזיקה שבין שתי החברות וההליכים, המליץ בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו למבקשת, לשקול פנייה לנשיא בית המשפט העליון על מנת לאחד את בירור שני תיקי הפירוק לפני בית משפט אחד. לצד זאת, דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו את מועד הדיון בבקשת הפירוק של חברת ק. מאי עד להכרעה בבקשה לאיחוד הדיון. על רקע זה הוגשה הבקשה שלפניי בה מתבקש איחוד הדיון בהליכים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

4.

המבקשת טוענת, כי בין שני ההליכים קיימת זיקה מובהקת, שבבסיסה טענות להעברת כספים מחברת רב אור לחברת ק. מאי, וטענות הנוגעות להתנהלותו של המשיב 2 בכל אחת מן החברות. לפיכך, נטען, כי מן הראוי שהעניינים הכרוכים בשני תיקי הפירוק ידונו במשותף בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שם הוגש ההליך העיקרי והמוקדם בזמן מבחינת מועד הגשתו. כן נטען, כי איחוד הדיון בהליכים יביא לכך שהשאלות העובדתיות והמשפטיות הדורשות הכרעה יתבררו בפני בית משפט אחד, שלפניו תיפרש תמונת המצב במלואה.

5.

דומה כי אין מחלוקת בין בעלי הדין בדבר הזיקה שבין שני ההליכים נושא הבקשה. המשיב 3 תומך בבקשה לאיחוד הדיון. לעומת זאת, המשיבים 2-1 סבורים כי בנסיבות בהן בקשת פירוק אחת כבר הוכרעה, ואילו בקשת הפירוק השנייה טרם הוכרעה ומצויה במחלוקת, יש להימנע מאיחוד הדיון באופן שייתר את הדיון בהתנגדות של חברת ק. מאי. לשיטתם, קיים קושי בהכפפת בקשת הפירוק שהוגשה על ידי המבקשת להליך בו המבקשת מונתה כבעלת תפקיד מטעם בית המשפט. לצד זאת, המשיבים 2-1 אינם מתנגדים להעברת הדיון בבקשה לפירוק חברת ק. מאי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. גם עמדתו של המשיב 4 היא, כי אין מניעה מלהורות על העברת ההליך המתברר בבית המשפט בתל-אביב-יפו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

6.

השאלה העיקרית המחייבת הכרעה בעניינה של בקשה זו היא האם באיחוד הדיון בתיקי הפירוק יהיה כדי לקדם יעילות שיפוטית, למנוע הכרעות סותרות ולחסוך מזמנם של בעלי הדין. אין חולק כי קיימת השקה עניינית בין שני ההליכים המתנהלים בבית המשפט של פירוק, וכי מדובר בהליכים שיש ביניהם קשר הדוק. אף המשיבים 2-1 לא סתרו בתשובתם טענה זו. במצב דברים זה, מן הראוי כי ההליכים יידונו בפני בית משפט אחד, וכמובן בפני אותו שופט. אמת, יש גם טעם בדברי המשיבים 2-1, כי ההליכים מצויים בשלבים דיוניים שונים, וכי אין להביא לכך שאיחוד הדיון ייתר את הדיון בהתנגדות חברת ק. מאי לבקשת הפירוק שהוגשה נגדה. עם זאת, כפי שציינתי בעניין אחר, גם אם קיימים הבדלים מסוימים בין שני הליכים שאיחוד הדיון בהם מבוקש, נוכח ההשקה הקיימת ביניהם "מן הראוי שבית משפט אחד ישקיף על הסכסוך כמכלול, ויקבע את סדרי הדיון המתאימים לבירור המחלוקות השונות המתעוררות בין בעלות הדין. ברי, שאין סיבה נראית לעין מדוע המשך בירורם של הליכים אלו ייעשה בפני שני בתי משפט נפרדים" (בש"א 7775/13 נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ נ' חברת ק.א.א. השקעות ונדל"ן בע"מ , פיסקה 3 (22.12.2013)). סבורני, כי הקושי עליו עמדו המשיבים 2-1 עשוי להיפתר, ולוּ באופן חלקי, באמצעות הסדרים דיוניים שייעלו את הדיון במידת האפשר, כגון הפרדה בין בירור התנגדותה של חברת ק. מאי לבקשת הפירוק נגדה, לבין הטענות בנוגע למימוש נכסיו של המשיב 2 בניגוד לצו המניעה שהוצא נגדו. כל אלה מצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי. חזקה כי יפעל בדרך שתפשט ותייעל את הדיון ככל הניתן, תוך שמירת זכויותיהם של כל הצדדים.

7.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת במובן זה שהנני מורה, על העברת מקום הדיון בפר"ק 23872-09-13 (מחוזי – תל-אביב-יפו) לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

כבוד סגנית הנשיא ש' דברת הדנה בהליך שהוגש בבאר-שבע וכבר מתנהל שם תחליט האם לאחד הדיון ואם כן כיצד, בין היתר בהתחשב באמור בפיסקה 6 לעיל. אין צו להוצאות.