בש"א 7937/98 עמירם קינן נ. עמותת ''בבית'' שרותי עזרה לקשיש בביתו ואח'

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, השופטת מ' אגמון, מיום 6.12.98.

1.ביום 6.12.98 נדחתה, על-ידי רשמת בית המשפט העליון, השופטת מ' אגמון, בקשת המערער לקבל פטור מאגרה וערבון לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. החלטה זו היא נשוא הערעור שבפני.

2.לטענת המערער הוא ירד מנכסיו והינו חסר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה והערבון שנקבעו לו. המערער טוען עוד כי הוא חב כספים רבים וכי מאז ספטמבר 1997 הוא אינו עובד וחסר כל מקור פרנסה.

3.בתגובתה, מתנגדת המשיבה למתן הפטור. המשיבה טוענת כי אורח חייו של המערער מעיד על כך כי אינו חסר אמצעים כלכליים ואף כי ההפך הוא הנכון. בין השאר מסתמכת המשיבה על ביקוריו של המערער בחו"ל ועל חוסר האמינות שייחסה הרשמת לדבריו.

4.לאחר שעיינתי בערעור, בתשובה לו ובמסמכים המונחים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. כאמור בהחלטת הרשמת, המערער לא הוכיח את אי יכולתו לעמוד בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון. לא היה במסמכים שצרף לכתב הערעור, המהווים ראיות חדשות שהיה עליו להציגן בפני רשמת בית המשפט העליון, כדי לשנות את החלטתה של הרשמת. כמו כן, כפי שקבעה הרשמת, אין המערער עומד בדרישות תקנה 13 (ב) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-, בכך שאינו מצרף תעודה מאת הלשכה לסיוע משפטי. אכן, עיקר טענותיו של המערער הן כנגד הליך חקירתו, בפני הרשמת, על-ידי בא כוח המשיב. מבלי לנקוט עמדה בעניין זה לגופו, אני קובע כי המערער לא סתר את מרבית הטענות שנטענו נגדו ולא הניח בסיס מניח את הדעת המצדיק הענקת פטור מאגרת בית המשפט ומהפקדת ערבון. בשל כך אינני מוצא טעם לסטות ממסקנת הרשמת.

5.הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.