בבית המשפט העליון
בש"א
8035/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערים:
1. אברהם סימון
2.סימון בת ציון
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט
ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון מיום 6.10.10 ברע"א 4765/10 שניתנה על ידי כבוד הרשם ג' שני
פסק-דין
בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 6.10.2010 בה נדחתה באופן חלקי בקשתם של המערערים למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך רע"א 4765/10 כך שניתן להם פטור מאגרה אולם הם חויבו להפקיד עירבון בסך של 3,000 ש"ח.
המערערים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"ר 7401-02-10 (כבוד השופטת ע' צ'רניאק ) מיום 11.3.2010 בו התקבל ערעורה של המשיבה על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט ) מיום 22.12.2009 בו התקבלה בקשת המערערים לפטור מתשלום אגרה בתביעה שהגישו (ת"א 1916/09). בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישו המערערים בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בה טענו, בין היתר, כי מצבם הכלכלי קשה וכי אין ביכולתם להיעזר בקרובי משפחתה.
ביום 6.10.2010 דחה כבוד הרשם את הבקשה.
בהחלטתו התייחס הרשם לכך שהמערערים מרבים להגיש הליכים בערכאות השונות וכי לא פעם מדובר בהליכים בעלי סיכויים נמוכים. עוד ציין כבוד הרשם כי על פניו סיכוייה של בקשת רשות הערעור שהגישו המערערים להתקבל אינם גבוהים שכן לכאורה היא אינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית.
מכאן הערעור שבפניי במסגרתו טוענים המערערים כי מצבם הכלכלי קשה וכי חיובם בהפקדת עירבון יפגע בזכות הגישה שלהם לבית המשפט. עוד טוענים המערערים, בין היתר, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי התקבל באופן לקוי ולכן סיכויי בקשת רשות הערעור שהגישו להתקבל גבוהים.
דין הערעור להדחות. מבלי לקבוע עמדה בנוגע למצבם הכלכלי של המבקשים, מקובלת עלי מסקנתו של כבוד הרשם לפיה סיכויי הערעור שהגישו אינם גבוהים כלל ועיקר, וזאת בלשון המעטה. ראשית, מדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי וכידוע, הלכה היא כי בקשה מסוג זה תתקבל רק כאשר היא מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). על פניו נראה כי הבקשה שהגישו המערערים אינה מעלה שאלה כזו. שנית, פסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר עליו מוגשת בקשת רשות הערעור שהגישו המערערים קבע כי עניינם יחזור לעיון מחודש על ידי רשמת בית המשפט המחוזי. לכן, פסק הדין לא קיבל באופן מלא את ערעורה של המשיבה ולגופו של עניין טרם נקבע אם המערערים פטורים מאגרה בהליך העיקרי שהגישו בבית המשפט המחוזי אם לאו. לבסוף, יש לזכור כי אל מול זכות הגישה לערכאות של המערערים עומדת גם זכותה של המשיבה שלא להתגונן בהליך מבלי היכולת המובטחת לקבל החזר על הוצאותיה במידה ותזכה. כך נפסק בעניין דומה בבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד(2) 383, 389:
"אכן, נכון הדבר, כי בית המשפט ראוי לו שיהיה רגיש לזכותו יסודית של בעל דין לערער על פסק-דינה של ערכאה ראשונה, וככל שרק ניתן, ראוי לפתוח את שערי בית המשפט בפניו. אולם, באותה מידה, מכל מקום כמעט באותה מידה, יש למנוע הטרדת שווא של המשיבים, עידוד הליכי סרק בפני בית המשפט והעמדת בעלי הדין האחרים בסיכון שתיגרמנה להם הוצאות, אפשר גם נכבדות, שבית המשפט ימצא כי ראוי שמקבל הפטור יישא בהן, אך ללא הועיל".
לאור האמור לעיל לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של כבוד הרשם.
סוף דבר, הערעור נדחה. בהיעדר הפקדת עירבון יידחה ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.
ניתן היום, ל' בחשון תשע"א (7.11.10).
ש ו פ ט