החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 8469/10 נפתלי לבל נ. SHERWOOD BRANDS ZIP LLC

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הארך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור של יום, בשל היות האיחור זעיר והיותה של בקשה לעיכוב ביצוע תלויה ועומדת. נקבע כי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה על בקשות בהליכי ערעור. המבקשים חויבו בשכר טרחה של 1,500 ש"ח.

העובדות

הבקשה לרשות ערעור הוגשה באיחור של יום. הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה של בית המשפט המחוזי שבה נמסרה הכוונה להגיש בקשת רשות ערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור של יום?
  2. 2.האם תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי חלה על בקשות המוגשות בגדר הליכי ערעור?

הלכות

  1. 1

    משך האיחור הוא שיקול רלבנטי בבחינת בקשה להארכת מועד, ובמקום שבו מדובר באיחור זעיר ניתן לשקול פתרון מידתי בדמות הארכת מועד תוך חיוב בהוצאות

    ״משך האיחור הוא שיקול רלבנטי בבחינת בקשה להארכת מועד, ובמקום שבו מדובר באיחור זעיר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה על בקשות המוגשות בגדר הליכי ערעור, ולכן אין למבקשים זכות להגיש תשובה לתגובה

    ״תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אינה חלה על בקשות המוגשות בגדר הליכי ערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • איחור
  • בקשת רשות ערעור
  • עיכוב ביצוע
  • הוצאות
  • שכר טרחת עורך-דין
  • תשובה לתגובה
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

8469/10 - א'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקשים:

1. נפתלי לבל

2. אלי לבל

נ ג ד

המשיבים:

1.

SHERWOOD BRANDS

ZIP LLC

2.

SHERWOOD BRANDS ZIP INC

3. רשם החברות

בקשה להארכת מועד

החלטה

בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של יום. לא פעם נפסק כי גם איחור של יום – איחור הוא (ראו למשל רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 8.8.1999)). עם זאת, משך האיחור הוא שיקול רלבנטי בבחינת בקשה להארכת מועד, ובמקום שבו מדובר באיחור זעיר, ניתן לשקול במקרים המתאימים פתרון מידתי בדמות מתן הארכת מועד תוך חיוב בהוצאות. בענייננו, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובשים לב לכך שהוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה של בית המשפט המחוזי שבה נמסר על הכוונה להגיש בקשת רשות ערעור, סבורני כי יש מקום לפתרון מידתי כזה.

בשולי הדברים אני רואה לנכון להבהיר כי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אינה חלה על בקשות המוגשות בגדר הליכי ערעור (ראו בש"א 1164/08

בן צ בי נ' גלברג (לא פורסם, 13.2.2008)). לפיכך לא קמה למבקשים זכות להגיש תשובה לתגובה (אם כי באפשרותם לבקש זאת). מכל מקום, בענייננו אין בתוכן התשובה כדי לשנות לכאן או לכאן את מסקנתי.

אשר על כן, המועד להגשת ההליך מוארך עד ליום הגשתו בפועל. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים 1 ו- 2 בסכום של 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ד בכסלו

תשע"א (1.12.2010).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1משך האיחור הוא שיקול רלבנטי בבחינת בקשה להארכת מועד, ובמקום שבו מדובר באיחור זעיר ניתן לשקול פתרון מידתי בדמות הארכת מועד תוך חיוב בהוצאות
  2. 2תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה על בקשות המוגשות בגדר הליכי ערעור, ולכן אין למבקשים זכות להגיש תשובה לתגובה