פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
8518/13
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
שחר הררי ,עו"ד
נ ג ד
המשיבים:
1. עופר מדמון
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 22.10.2013, שבו נדחתה בקשתו של המבקש – הנאמן בהליך פש"ר – לביטול הענקה. המשיב 1 מתנגד לבקשה, ואילו המשיב 2 – כונס הנכסים הרשמי – מסכים למתן הארכה.
המבקש טוען כי פסק-הדין הומצא לו באמצעות הדואר ביום 31.10.2013, ולכן המועד האחרון להגשת הערעור חל ב- 15.12.2013. המבקש אינו מכחיש כי פסק-הדין הועבר לידיו בפקסימיליה עוד ביום 23.10.2013, אולם לדבריו לא מדובר בהמצאה כדין, זאת נוכח אורכו של פסק-הדין. ואכן, תקנה 497א(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי אחד התנאים להמצאה בפקסימיליה הוא שמספר העמודים אינו עולה על עשרה. בנסיבות אלה, ספק אם הוכח קיומו של חוסר תום-לב דיוני או השתק, המצדיק סטייה מן הכלל שלפיו המועד הקובע לצורך מניין הימים להגשת הליך ערעורי הוא מועד ההמצאה
כדין של פסק הדין (ראו רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (8.7.2007); ראו גם רע"א 4577/09 חסון נ' י.ש יגדל - חברה לבנין והשקעות בע"מ (4.8.2009); עע"ם 9680/10 בלעוס נ' מועצה מקומית מג'אר (21.2.2011)).
בהתחשב באמור, ובשים לב לימי השלג שבהם ניתן היה להגיש במזכירות בית המשפט אך ורק מסמכים דחופים, מוכן אני להניח כי אין לשקול לחובתו של המבקש את מועד פנייתו לבית משפט זה בבקשה להארכת מועד (17.12.2013).
כעת אגש לבחון את הטעם לארכה המבוקשת. המבקש מסביר כי קיים הליך תלוי ועומד לפני בית המשפט קמא, לאמור: בקשה (מטעם המשיב) למתן פסיקתא,
ובקשה (מטעם המבקש) להשלמת פסק-הדין מכוח סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. ההכרעה בבקשה אחרונה זו, כך טוען המבקש, עשויה להשליך על הערעור ואף לייתרו. עוד טוען המבקש כי אם יתוקן פסק-הדין, הרי שיחול סעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המקנה הארכת מועד סטטוטורית.
באשר לטענה האחרונה, יודגש כי סעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט חל רק במקום שבו פסק-הדין תוקן מכוח הוראת סעיף 81(א). להבנתי, בענייננו כלל לא הוגשה בקשה לתיקון פסק-הדין לפי סעיף 81(א), אלא המבקש, בתגובתו לבקשתו של המשיב למתן פסיקתא, הציע כי בית המשפט קמא ישלים את פסק-דינו, תוך הפנייה לסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל, שעניינו עיון חוזר. בנסיבות אלה, על פניו, סעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט כלל אינו רלוונטי.
על פניו, נראה כי בנסיבות המקרה פנייתו של המבקש – בגדרי תגובתו לבקשה למתן פסיקתא – בהצעה להשלמת פסק-הדין מכוח סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל, מעוררת קושי, אולם איני נכנס לעובי הקורה שעה שהעניין מונח לפני בית המשפט המחוזי. השאלה היא אם מוצדק להאריך את המועד להגשת ערעור על שתתברר הכרעתו של בית המשפט המחוזי. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ונתתי דעתי למועד הגשת הבקשה שלפניי ולעובדה שהמבקש הבהיר את כוונתו להשיג על פסק-הדין בגדרי תגובתו לבקשה למתן פסיקתא, החלטתי ליתן ארכה קצרה להגשת ערעור על פסק-הדין מיום 22.10.2013, כך שיוגש
תוך 7 ימים ממועד החלטתו של בית המשפט קמא בבקשה למתן פסיקתא, או עד ליום 12.1.2014 – לפי המוקדם .
ככל שאכן יוגש ערעור, יצוין דבר הארכה בפתח ההליך, ויצורף עותק של החלטתי-זו כנספח.
ניתנה היום, כ"ז בטבת תשע"ד (30.12.2013).
גיא שני, שופט
ר ש ם