בש"א 8780/02 עו"ד עפר שחל, מנהל עזבונות המנוחה דבורה גורדון ז"ל נ. היועץ

המבקש הגיש בקשה להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב, כב' השופטת שיצר. מתברר כי המבקש הגיש את הערעור בתוך פרק הזמן הראוי לבית המשפט המחוזי עצמו, והוא עשה כן מתוך טעות.

המשיב מתנגד להארכת מועד. לא נחה דעתו של המשיב והוא נזקק לציטוט תקנה 528, וציטוט מתוך פסיקה ידועה נוספת, אך לשאלה המפורשת שהופנתה אליו אם נוצר אינטרס הסופיות כאשר ידוע לבעל דין כי בעל דין אחר הגיש ערעור – לא השיב באופן ענייני.

התוצאה היא שדין הבקשה להתקבל:

א.טעות של בעל דין יכולה להיות טעות אופרטיבית, והדבר כבר נקבע בהחלטות שונות, אשר משום מה בוחרים המשיבים להתעלם מהן (ראו כב' השופט ריבלין ברע"א 9073/01 וכן בש"א 6708/00; ע"א 4824/00; ע"א 7764/01; עש"מ 5417/01).

ב.במקרה זה מדובר בטעות ביחס לסמכות בית המשפט המחוזי אשר הובררה למבקשים רק לאחר שניתן פסק הדין בע"א 7830/99 צוריאנו נ' צוריאנו. יודגש כי גם המשיבים בדיעה שעד שניתן אותו פסק דין לא היתה הלכה קודמת בעניין, ופסק הדין בעניין צוריאנו הוא כלשון המשיבים פסק הדין הראשון והיחיד עד כה.

בנסיבות אלה, ניתנת הארכת מועד על פי המבוקש.

בצדק מציינים ב"כ המשיבים כי בכל מקרה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, וההליך יפתח במסגרת זו.