בש"א 8878-22 בש"א 8878-22

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים צ' ויצמן, ג' שני וצ' גרדשטיין פפקין) בעמ"ש 8823-12-21 מיום 27.10.2022 (להלן: פסק הדין).

הבקשה הוגשה ביום 25.12.2022, ובה נטען כי פסק הדין הומצא למבקש ביום 5.11.2022, וכי משכך המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור עליו הוא ביום 4.1.2023. הארכה המבוקשת להגשת בקשת רשות הערעור היא עד ליום 18.1.2023. המבקש טוען כי מאחר שהוא אדם קשה יום המייצג את עצמו ועליו ללמוד את החומר והפסיקות בכוחות עצמו, נדרשת לו שהות נוספת עד להגשת בקשת רשות הערעור. כן נטען כי אף פערי הכוחות בין הצדדים הנובעים מכך שהמשיבות מיוצגות ואילו המבקש מייצג את עצמו, מצדיקים את מתן הארכה. בנוסף, טוען המבקש כי סיכויי ההליך גבוהים, מאחר ובית המשפט המחוזי לא התייחס באופן מעמיק לטענותיו בערעור.

המשיבות מתנגדות לבקשה, וטוענות כי המבקש מנהל נגדן הליכי סרק רבים, וכי סיכויי ההליך נמוכים.

אציין כי בסופו של דבר בקשת רשות הערעור הוגשה כבר ביום 2.1.2023, אך כפי שיובהר להלן, גם הגשתה במועד זה נעשתה באיחור ממשי. זאת, מאחר שבניגוד לנטען בבקשת המבקש, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אף אם אצא מנקודת הנחה כי פסק הדין אכן הומצא למבקש אך ביום 5.11.2022, חלף כבר ביום 5.12.2022, כאמור בתקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. לנוכח האמור, בקשת רשות הערעור שהוגשה בפועל ביום 2.1.2023 הוגשה באיחור של כמעט חודש, ובקשת הארכה הוגשה בחלוף 20 יום מהמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור, ולכך לא ניתן כל הסבר בבקשה. עוד אציין כי בקשת הארכה אינה נתמכת בתצהיר, והטענות בדבר נסיבותיו האישיות של המבקש נטענו באופן כללי, ללא פירוט ומבלי לתמוך אותן במסמכים מתאימים. משכך, ועל-אף שנתתי דעתי לכך שהמבקש אינו מיוצג, איני סבורה כי הבקשה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת.

לכל האמור יש להוסיף כי סיכויי ההליך אף הם אינם נחזים להיות גבוהים, וזאת לנוכח אמות המידה המצמצמות להתערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי" ובשים לב לכך שמעיון בפסק הדין עולה כי הוא נטוע בנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים להליך.

על רקע מכלול הנסיבות המפורטות לעיל, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.