בש"א 8940-22 בש"א 8940-22

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. החלטת בית המשפט קמא ניתנה ביום 23.10.2022, כך שהמועד האחרון להגשת ההליך היה ביום 22.12.2022. המבקש הגיש את בקשתו להרחבת המינוי מטעם הסיוע המשפטי ביום 9.11.2022. ביום 19.12.2022 התקבל אצל באת כוחו של המבקש מינויה לייצגו. ביום 20.12.2022 היו לבאת כוחו של המבקש שני דיונים. אלו הנתונים שנטענו בבקשה להארכת המועד ולא הוכחשו. התאריך המופיע על גבי הבקשה הוא 22.12.2022 והיא נקלטה בבית המשפט ביום 26.12.2022. בתשובתו של המבקש מיום 5.1.2023 נטען גם כי הבקשה להארכת המועד נשלחה בבוקרו של יום 22.12.2022 בדואר שליחים אקספרס של דואר ישראל.

המשיב 1 טען בתשובתו כי המבקש המתין 17 ימים עד הגשת הבקשה לסיוע המשפטי, פרק זמן הגדול מ-25% מהתקופה להגשת הערעור. עוד טען כי המבקש לא הוכיח כי פעל בשקידה סבירה וכי עשה את כל הנדרש כדי לזרז את הטיפול של הסיוע המשפטי. המשיב 1 העלה גם טענות לא מעטות בנוגע לסיכויי הערעור.

כפי שעולה גם מתשובתו של המשיב 1, פנייה לסיוע המשפטי עשויה להיות טעם מיוחד הנדרש להארכת מועד לנקיטת הליך (ראו למשל: בש"א 3715/19 פלוני נ' פלונית (2.7.2019); בש"א 3268/20 אוחיון נ' כונס הנכסים הרשמי (2.7.2020)).

במקרה דנן האיחור היה של ארבעה ימים, שהם למעשה שני ימי עבודה. כמו כן, במרבית הזמן היתה המתנה למתן תשובה מטעם הסיוע המשפטי. יש להוסיף כי המשיב 1 לא העלה טענת הסתמכות קונקרטית. מן העבר השני, נתתי דעתי לטענות המשיב 1 בנוגע לסיכויי ההליך. אוסיף גם כי ראוי היה ליידע את המשיבים בתוך התקופה בדבר הכוונה להגיש הליך ערעורי. אולם סבורתני כי בראיית כלל השיקולים במקרה דנן, הכף נוטה לעבר קבלת הבקשה.

על כן, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בפש"ר 11383-08-16 מיום 23.10.2022 (כב' השופט א' זגורי) מוארך בזאת עד ליום 26.12.2022 (מועד הגשתה בפועל).

המזכירות מתבקשת לפתוח תיק מתאים, לתייק בו את בקשת רשות הערעור, את הבקשה לפטור מהפקדת ערובה ועותק מהחלטתי זו.

עד ליום 27.2.2023 המשיבים רשאים להשיב לבקשת המבקש לפטור מהפקדת ערובה.