פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
3268/20 -
א'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקש:
אברהם אוחיון
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד שי מרצינקובסקי- נאמן על
נכסי פושט הרגל
3. המוסד לביטוח לאומי
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
מיום 20.5.2020
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 31.12.2019 (פש"ר 42276-02-18; כבוד השופט ש' מנדלבום ) (להלן: ההחלטה ). בגדר ההחלטה נדחתה בקשתו של המבקש להחיל את צו ההפטר שניתן לו במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו על חוב מזונות אותו הוא חב למשיב 3.
2.
בבקשה, לה צורפה בקשת רשות ערעור על ההחלטה, נטען כי הארכת מועד נובעת מהצורך בהסדרת ייצוגו של המבקש. לטענת המבקש, אשר היה מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, בסמוך לאחר מתן ההחלטה הוא פנה באמצעות בא-כוחו ללשכה לסיוע משפטי לצורך קבלת מינוי להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. אישור זה ניתן אך ביום 6.5.2020, זאת, על-פי הנטען, עקב "עומס עבודה חריג, כמו גם מצב החירום וחופשת הפסח...". הנאמן מצדו מתנגד לבקשה ואילו כונס הנכסים הרשמי סבור כי יש להיעתר לה.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל. תחילה אבהיר כי אופן ההשגה על החלטתו של בית המשפט של המחוזי, במסגרתה נדחתה כאמור בקשתו של המבקש להחיל את צו ההפטר שניתן בעניינו גם על חוב המזונות, היא על דרך של ערעור בזכות , ולא באמצעות בקשת רשות ערעור (ראו, למשל: רע"א 504/15 סונדרס נ' עו"ד אינסל - בתפקידו כנאמן על נכסי החייב נחמן סונדרס
(17.2.2015); רע"א 8648/13 בן עמי נ' בן עמי (1.1.2015); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי , פיסקה 8 (8.8.2019)). המועד להגשת ערעור על ההחלטה חלף עוד ביום 16.2.2020, כך שהבקשה שבכותרת הוגשה באיחור ניכר ומשמעותי.
4.
כידוע, הארכת מועד להגשת הליך ערעורי תינתן בהתקיים "טעם מיוחד" לכך (ראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אכן, על פי הפסיקה ונוכח חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, כאשר בעל דין נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה (ראו מבין רבים: בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד( 4) 402 (2000); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי
(1.6.2009); בש"א 9102/18 לוי נ' ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד , פיסקה 6 (11.3.2019) (להלן: עניין לוי )). יחד עם זאת, פנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה עילה אוטומטית למתן הארכת מועד, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולעניין זה יש לבחון, בין היתר, את משך הארכה המתבקשת; מהות ההליך; והאם בעל-הדין התנהל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת לשם הגשת ההליך או בקשת הארכה (ראו, למשל: בש"ם 2209/14
חזיזה נ' מדינת ישראל, משרד השיכון (22.4.2014)).
5.
אכן, מצופה היה מהמבקש, אשר היה מיוצג כאמור בהליך בבית המשפט המחוזי, להגיש את הבקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת הערעור על ההחלטה. לעניין זה ראיתי לחזור ולהדגיש כי הגשת בקשה להארכת מועד במסגרת פרק הזמן הקבוע בדין להגשת ההליך הערעורי מתבקשת "כחלק מהחובה לנהוג כבוד בסדרי-הדין ובבית-המשפט, וכן כדי למנוע מהצד שכנגד לפתח צפייה לגיטימית כי לא יוטרד עוד בהליך ערעורי"
(ראו: עניין לוי , פיסקאות 9-7). יחד עם זאת, בנסיבות העניין, החלטתי להיעתר לבקשה להארכת מועד נוכח משקלם המצטבר של השיקולים הבאים: ראשית , המבקש לא השתהה בפנייתו ללשכה לסיוע משפטי, ו מרבית תקופת האיחור בהגשת ההליך נעוצה בקבלת אישור להרחבת המינוי (ראו והשוו : בש"א 3715/19 פלוני נ' פלונית , פיסקה 5 (2.7.2019); בש"א 7774/19 פטל נ' בנק לאומי לישראל , פיסקה 4 (5.2.2020)); שנית , יש לתת משקל לעמדתו של כונס הנכסים הרשמי כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד; שלישית , הבקשה להארכת מועד בצירוף ההליך גופו הוגשו זמן לא רב לאחר הסדרת ייצוגו של המבקש; רביעית , מדובר בהליך ערעור בזכות.
6.
נוכח כלל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד מתקבלת. המזכירות מתבקשת לפתוח תיק מתאים – ערעור בזכות – ולהמשיך טיפול כמקובל.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה
היום, י' בתמוז התש"ף (2.7.2020).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת