החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7774/19 אביבה פטל נ. בנק לאומי לישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן ארכה קצובה של 14 ימים להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, למרות איחור ניכר בהגשת הבקשה. השיקולים שהטו את הכף היו פנייה מיידית ללשכה לסיוע משפטי, היעדר הסתמכות של המשיב על סופיות פסק הדין, ונסיבות חייה הקשות של המבקשת. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקשת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי בהליך שנדחה בבית המשרפט המחוזי. לאחר מתן פסק הדין פנתה לקבלת אישור להגשת ערעור, אך עיכובים בטיפול הביאו לאיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד. בקשתה להארכת מועד להגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה משום שלא הוגשה לערכאת הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין שנדחתה בו תביעה להצהרה על בטלות משכון, כאשר האיחור נובע מהמתנה לאישור הלשכה לסיוע משפטי?

הלכות

  1. 1

    קושי מובנה בהסדרת ייצוג לאוכלוסיות מוחלשות שאינן משיגות שכר טרחה עשוי להיות שיקול בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי

    ״הקושי המובנה בהסדרת הייצוג לאוכלוסיות מוחלשות שידם אינה משגת צריך להוות שיקול בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פנייה מיידית ללשכה לסיוע משפטי לאחר מתן פסק הדין מהווה שקידה ראויה המצדיקה מתן ארכה, גם כאשר הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור

    ״המבקשת פעלה בשקידה הראויה ובזריזות המתבקשת ופנתה ללשכה לסיוע משפטי בסמוך לאחר מתן פסק הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • סיוע משפטי
  • שקידה ראויה
  • מצבה הכלכלי
  • ערעור בזכות
  • פערי הכוחות
  • משכון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

7774/19 -

א'

לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

המבקשת:

אביבה פטל

נ ג ד

המשיב:

בנק לאומי לישראל

בקשה להארכת מועד

לנקיטת הליך מיום 24.11.2019; תשובת המשיב לבקשה מיום 28.11.2019

החלטה

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.8.2019 (ה"פ 22888-03-18; כבוד השופט מ' תמיר ) (להלן: פסק הדין ). בגדרי פסק הדין נדחתה תביעה שהגישה המבקשת על דרך של המרצת פתיחה בגדרה ביקשה להצהיר כי המשכון שנרשם לטובת המשיב על זכויותיה בדירה בעיר פתח תקווה בטל.

2.

המבקשת הגישה את הבקשה שבכותרת ביום 24.11.2019. במסגרת בקשתה טוענת המבקשת, אשר הייתה מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, כי פנתה מיד לאחר מתן פסק הדין באמצעות בא-כוחה אל הלשכה לסיוע משפטי לצורך קבלת אישור להגשת ערעור לבית משפט זה, וכי בשל עיכובים שחלו בטיפול בבקשתה, נדרשת לה הארכת מועד להגשת הערעור. המבקשת מציינת כי היא הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, ואולם זו נדחתה משום שלא הוגשה לערכאת הערעור. על רקע האמור ובשים לב למצבה הכלכלי והבריאותי וכן למהות ההליך, עותרת המבקשת למתן ארכה להגשת הערעור בת 45 ימים לצורך הגשת הערעור. המשיב מתנגד מצדו לבקשה.

3.

אכן, בענייננו, ישנם שיקולים כבדי משקל המושכים לעבר דחיית הבקשה. המועד האחרון להגשת הערעור חלף עוד ביום 29.10.2019 (בהתחשב בפגרת הקיץ ובפגרת חג הסוכות) ומכאן כי הבקשה שבכותרת הוגשה באיחור ניכר. יצוין כי

הבקשה להארכת מועד, שהוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי ביום 3.11.2019, הוגשה באיחור אף היא. זאת, למרות שמצופה מבעל דין להגיש את הבקשה להארכת מועד בתוך המועד

להגשת ההליך הערעורי, גם מקום בו הארכת המועד נדרשת לצורך הסדרת ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, וזאת כחלק מהחובה לנהוג כבוד בסדרי הדין ובבית המשפט, וכן כדי למנוע מהצד שכנגד לפתח צפייה לגיטימית לסיום ההליך (ראו: בש"א 9102/18

לוי נ' ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד , פיסקאות 9-7 (11.3.2019) ).

4.

יחד עם זאת, ולמרות השיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי קיימים מספר שיקולים אשר בהצטברם יחד מטים את הכף לעבר מתן ארכה קצובה להגשת ההליך: ראשית , המבקשת פעלה בשקידה הראויה ובזריזות המתבקשת ופנתה ללשכה לסיוע משפטי בסמוך לאחר מתן פסק הדין ולכן לפחות חלק מסיבת האיחור נעוצה כאמור בהמתנה לאישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי (ראו והשוו, למשל: בש"ם 2209/ 14 חזיזה נ' מדינת ישראל, משרד השיכון , פיסקה 2 (22.4.2014)). שנית , תשובתו של המשיב לבקשה אינה כוללת אינדיקציות להסתמכות קונקרטית על סופיותו של פסק הדין. שלישית , וזה העיקר, יש לתת משקל לא מבוטל בענייננו לנסיבות חייה של המבקשת, כפי שפורטו בפיסקה 22 לפסק הדין, וכבר הבעתי דעתי בעבר כי "הקושי המובנה בהסדרת הייצוג לאוכלוסיות מוחלשות שידם אינה משגת צריך להוות שיקול בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי" (ראו: בש"א 1514/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ , פיסקה 5 (14.11.2018); בש"א 932/18 פלונית נ' פלוני , פיסקאות 14-13 (16.6.2019). כן ראו: בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד(4) 702, 705 (2000); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי ,

פיסקה 2 (1.6.2009)). נסיבות חייה של המבקשת, הקושי המובנה בהסדרת ייצוגה, מהות ההליך והיותו ערעור בזכות (להבדיל מערעור ברשות) ופערי הכוחות בין הצדדים, מובילים כולם למסקנה כי אין יהיה זה נכון לחסום את שעריו של בית משפט זה בפני המבקשת.

5.הבקשה מתקבלת אפוא במובן זה שהמועד להגשת ערעור על פסק הדין מוארך עד ל-14 ימים מיום המצאת החלטתי זו לידי המבקשת. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, י' בשבט התש"ף (5.2.2020).

שרית עבדיאן

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"א 3268/20אברהם אוחיון נ. כונס הנכסים הרשמיהחלטה

הלכות

  1. 1קושי מובנה בהסדרת ייצוג לאוכלוסיות מוחלשות שאינן משיגות שכר טרחה עשוי להיות שיקול בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי
  2. 2פנייה מיידית ללשכה לסיוע משפטי לאחר מתן פסק הדין מהווה שקידה ראויה המצדיקה מתן ארכה, גם כאשר הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור