בש"א 9102/18 שי לוי נ. עו"ד ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.7.2018 (פש"ר 45649-03-18, כבוד השופט ג' צפריר ) בגדרה נקבע כי המבקש חייב בתשלום מזונות ילד חודשיים בסך של 1,500 ש"ח (להלן: ההחלטה ).

2.

הבקשה שבכותרת הוגשה ביום 25.12.2018, היינו כחודשיים וחצי לאחר חלוף המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור (בהתחשב בפגרת הקיץ ובחגי תשרי). יוער, כי ביום 26.7.2018 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב הביצוע של ההחלטה, וזו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 20.8.2018.

3.

לטענת המבקש, האיחור בהגשת ההליך נגרם בשל הצורך בהסדרת ייצוגו על ידי הלשכה לסיוע משפטי. המבקש טוען כי הוא פנה בכתב ללשכה לסיוע משפטי לשם הסדרת ייצוגו בימים 29.7.2018 ו-4.10.2018, וכי במהלך תקופה זו הוא אף יצר קשר טלפוני עם הלשכה לסיוע משפטי. ברם, רק ביום 19.10.2018 הודיעה לו הלשכה על מתן סיוע משפטי להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. עוד באותו היום ביקש המבקש מן הלשכה את החלפת הייצוג (בשל חילוקי דעות בינו לבין עורכת הדין במסגרת ייצוגו בבית המשפט קמא) ומשלא קיבל מענה לבקשה זו, הגיש בקשות נוספות בימים 23.10.2018, 5.11.2018, 12.11.2018 ו-26.11.2018. רק ביום 10.12.2018 התקבלה בקשתו של המבקש להחלפת הייצוג. בנסיבות אלה, טוען המבקש כי הצורך בהסדרת ייצוגו על ידי הלשכה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת ההליך.

4.

המשיב 2 (כונס הנכסים) הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, ואילו המשיבה 3 התנגדה למתן הארכת המועד המבוקשת.

5.

לאחר שעיינתי עיין היטב בכל החומר שלפניי ולא בלי היסוס, החלטתי להיעתר לבקשה.

6.

לא אחת נפסק כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה. זאת, נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות והאינטרס של מבקש דל אמצים לקבל ייצוג משפטי נאות (ראו מבין רבים: בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד(4) 702 (2000); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (1.6.2009)).

7.

עם זאת, בפסיקתם של רשמי בית משפט זה כבר הובהר כי הגם שהסדרת ייצוג באמצעות הלשכה לסיוע משפטי עשויה להוות "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד להגשת הליך ערעורי, קיימת ציפייה כי הבקשה להארכת מועד תוגש בתוך המועד להגשת ההליך הערעורי. צעד כזה "מתבקש כחלק מהחובה לנהוג כבוד בסדרי-הדין ובבית-המשפט, וכן כדי למנוע מהצד שכנגד לפתח צפייה לגיטימית כי לא יוטרד עוד בהליך ערעורי" (ראו: בש"א 3794/11 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (25.10.2011) (להלן: בש"א 3794/11 ); בש"א 8359/11 פלונית נ' פלונית (25.12.2011) ; בש"א 2052/13 ארחה נ' ארז חבר בתפקידו מנהל מיוחד על נכסי המבקשת , פסקה 6 (9.4.2013); ע"א 7431/12

לרון נ' לוין , פסקה 6 (31.7.2013) ). רשמי בית המשפט אף הורו כי החלטותיהם יועברו לממונה על האגף לסיוע משפטי על מנת שזה ייבחן את הדרכים המתאימות להנחיית בעלי-דין להגיש בקשות להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה לכך בדין, בעודם ממתינים להסדרת ייצוגם על-ידי הלשכה לסיוע משפטי ( בש"א 3794/11 , בפסקה 8; בש"א 8341/12 דרוזינסקי נ' שיכלמן (6.12.2012) (להלן: עניין דרוזינסקי )).

8.

חרף האמור, לבית משפט זה מוגשות כעניין שבשגרה בקשות רבות להארכת מועד בשל הצורך בהסדרת הייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, וזאת רק בדיעבד ולעיתים לאחר חלוף פרק זמן ניכר מאז חלף המועד להגשת ההליך הערעורי, כבענייננו.

9.

פעמים רבות מורים רשמי בית משפט זה ליתן ארכה להגשת הליכים ערעוריים בשל הצורך בהסדרת ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי אף כשמדובר בבקשות שהוגשו זמן ממושך לאחר חלוף המועד האחרון להגשת ההליך הערעורי. זאת, כפי שפורט לעיל, נוכח חשיבותה של זכות הגישה לערכאות והרצון שלא לחסום את שערי בית המשפט מבעלי-דין שפנו במועד ללשכה לסיוע משפטי, וכן מתוך הכרה בקושי של אוכלוסיות שידן אינה משגת לממן את ייצוגם. ברם, יש לזכור כי במקרים רבים היענות לבקשות מעין אלה, משמעה פגיעה באינטרס הסתמכות לגיטימי של הצד שכנגד לסופיות ההליך. אציין בהקשר זה כי לשיטתי, במקרים בהם המשיבה לבקשה להארכת מועד היא רשות ציבורית – הפגיעה באינטרס ההסתמכות תיטה להיות קלה יותר (השוו: בש"א 1514/18

זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ , פיסקה 5 (14.11.2018)). ואולם, כשהמשיב הוא אדם פרטי – לעיתים אף הוא דל אמצעים – אשר הסתמך על סופיות ההליך, מתן ארכה לאחר זמן ניכר עשויה לפגוע באינטרס ההסתמכות הלגיטימי שלו באופן משמעותי יותר.

10.

נוכח האמור, ראיתי לנכון לשוב ולהבהיר כי מצופה מהלשכה לסיוע משפטי לעשות מאמץ נוסף לחידוד נהליה במובן זה שמתדיינים יונחו על-ידה להגיש בקשות להארכת מועד בתוך המועד להגשת ההליך הערעורי . זאת, בעיקר כדי לשמור על האינטרס הלגיטימי של הצד שכנגד בדבר סופיות ההליך.

11.

בנסיבות העניין שלפניי החלטתי להיעתר לבקשה חרף האיחור הניכר בהגשתה. זאת, הן משום שהתרשמתי שהמבקש פעל בשקידה ראויה בכך שפנה ללשכה לסיוע משפטי בסמוך לאחר מתן ההחלטה ומשלא התקבלה תשובה לפנייתו פנה שוב ושוב ולא שקט על שמריו (ראו והשוו: בש"א 2701/13 מיכאלי נ' סיקאפ בע"מ (16.6.2013); עניין דרוזינסקי ). כן נתתי משקל לכך שהבקשה להארכת המועד, בצירוף בקשת רשות הערעור עצמה, הוגשה זמן לא רב לאחר הסדרת ייצוגו של המבקש . בנוסף, הבאתי במכלול שיקולי את הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש בבית המשפט המחוזי אשר היה בה משום "איתות" מסוים לכך שהוא לא השלים עם ההחלטה.

12.

הבקשה מתקבלת אפוא. המועד להגשת בקשת רשות הערעור מוארך עד למועד הגשתה בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים, תתייק בו את החלטתי זו ותמשיך טיפול כמקובל.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לממונה על האגף לסיוע משפטי בהמשך לאמור בפסקה 10 לעיל.