בש"מ 4656/19 אירינה גלפט נ. עיריית תל אביב יפו

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 6.5.2019 (עמ"נ 751-10-18; כבוד השופטת א' לוי ) (להלן: פסק-הדין ).

2.

במסגרת הבקשה שבכותרת, אשר הוגשה ביום 9.7.2019, טוענת המבקשת כי מיד לאחר קבלת פסק הדין, פנתה באמצעות בא-כוחה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת אישור להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ואולם זה ניתן רק ביום 5.6.2019. לטענת המבקשת העיכוב בקבלת האישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי מהווה "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשתה להארכת מועד. המשיבה מתנגדת לבקשה.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. אכן, בפסיקה נקבע כי כאשר בעל דין נזקק לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה, ומכל מקום הסדרת הייצוג כאמור עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי (ראו מבין רבים: בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד (4) 402 (2000); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי

(1.6.2009)).

יחד עם זאת, וכפי שנקבע לא אחת, מצופה מבעל הדין להגיש את הבקשה להארכת מועד בתוך

המועד להגשת ההליך הערעורי, וזאת כחלק מהחובה לנהוג כבוד

בסדרי הדין ובבית המשפט, וכן כדי למנוע מהצד שכנגד לפתח צפייה לגיטימית לסיום ההליך (ראו: בש"א 9102/18

לוי נ' ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד , פיסקאות 9-7 (11.3.2019)).

בענייננו, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור הוא יום 5.6.2019, והבקשה שבכותרת – בצירוף בקשת רשות הערעור עצמה – הוגשה ביום 9.7.2019, היינו באיחור ניכר של למעלה מ חודש ימים מחלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור . לא מצאתי כל טעם מבורר מדוע הבקשה להארכת מועד לא הוגשה בתוך התקופה להגשת בקשת רשות הערעור, וזאת בנסיבות שבהן המבקשת הייתה מיוצגת בערכאה קמא. יתרה מכך, האישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי התקבל עוד ביום 5.6.2019. חרף האמור, המבקשת לא הבהירה מדוע לא הגישה, לכל הפחות, את הבקשה להארכת מועד בסמוך לאחר קבלת האישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי (ראו: בש"א 3008/19 עמר מלכה נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקאות 8-7 (7.10.2019); והשוו: בש"א 3715/19 פלוני נ' פלונית , פיסקה 5 (2.7.2019)). למעשה, הבקשה הוגשה באיחור אף אם המועד להגשת בקשת רשות הערעור היה נמנה מהמועד בו התקבל האישור בדבר מתן הסיוע המשפטי.

4.

לאמור עד כה אוסיף כי בהתחשב באמת המידה לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", סיכוייה של בקשת רשות הערעור אינם נחזים להיות גבוהים. מדובר בבקשת רשות הערעור המופנית כנגד פסק דין בגדרו נדחה על הסף ערעור מינהלי שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי, וברי כי גם בנתון זה יש בכדי להטות את הכף לעבר דחיית הבקשה.

5.

נוכח כלל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד נדחית. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסכום מתון של 500 ש"ח.