בש"א 4706/19 פלוני נ. פלוני

1.

ביום 10.7.2019 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.5.2019 (ת"א 1972-08-14) (להלן: פסק הדין המשלים ).

2.

בהחלטה מאותו היום הוריתי כי המשיבים רשאים להגיב לבקשה עד ליום 18.7.2019. עיון במערכת ניהול התיקים מלמד כי החלטה זו נשלחה על ידי מזכירות בית המשפט לידי כלל המשיבים, ובניהם לידי באת-כוח המשיבה 1 עוד ביום 11.7.2019 וקבלתה אף אושרה טלפונית על ידי משרדה של באת-כוח המשיבה 1.

3.

משחלף המועד להגשת התגובות כאמור בהחלטתי מיום 10.7.2019, ובהיעדר תגובה מטעם מי מהמשיבים, נעתרתי בהחלטתי מיום 21.7.2019 לבקשת המבקש והארכתי את המועד להגשת הליך ערעורי על פסק הדין המשלים עד ליום 10.10.2019.

4.

כעת, מונחת לפניי בקשת המשיבה 1 לביטול החלטותיי בהליך דנן מימים 10.7.2019 ו- 21.7.2019, בטענה כי החלטות אלה לא הומצאו לה. עוד נטען כי הבקשה להארכת מועד מופנית, הלכה למעשה, כלפיי פסק דין חלוט מיום 12.8.2018 שדן בשאלת חבות המשיבים (להלן: פסק הדין החלקי ). לכן, לטענת המשיבה 1, יש למנות את מניין הימים הנתונים להגשת הערעור ממועד מתן פסק הדין החלקי, היינו מיום 12.8.2018, ולא ממועד מתן פסק הדין המשלים.

5.

איני מוצאת להיעתר לבקשה לביטול החלטותיי בהליך דנן. החלטתי מיום 10.7.2019 הומצאה כאמור למשרד באת-כוח המשיבה 1 עוד ביום 11.7.2019, כך שעמדו לרשותה כשבעה ימים להגשת תגובה לבקשת הארכה. החלטתי מיום 21.7.2019 ניתנה משלא הוגשה תגובה או בקשה להארכת מועד להגשת תגובה.

6.

אוסיף, כי אף בחינה של טענות המשיבה 1 לגופן אינה מצדיקה את ביטול החלטותיי הנ"ל. פסק הדין החלקי ניתן בשאלת החבות בנזיקין, בעוד פסק הדין המשלים ניתן בשאלת גובה הפיצוי. כבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי החלטה המטילה אחריות בנזיקין, מבלי שנקבע במסגרתה גובה הנזק, אינה מהווה פסק דין אלא "החלטה אחרת" הניתנת לערעור לאחר מתן פסק הדין בשאלת גובה הנזק (ראו: ע"א 226/65 אליהו נ' עזרא , פ"ד יט(3) 571, 573 (1965); ע"א 2361/99 גלי שיווק ראשון לציון בע"מ נ' גורי (9.4.2000); ע"א 2303/11 מדינת ישראל נ' עואודה (1.5.2011); רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פיסקה 5 (20.5.2012)). משכך, מרוץ הזמנים להגשת ערעור על פסק הדין החלקי, שדן כאמור בשאלת האחריות, מתחיל להיספר מיום מתן פסק הדין המשלים, שדן כאמור בשאלת גובה הנזק. בהתחשב בכך שפסק הדין המשלים ניתן ביום 26.5.2019, הבקשה להארכת מועד, אשר הוגשה ביום 10.7.2019, הוגשה בתוך המועד להגשת הערעור. נוכח האמור ומשהארכת המועד התבקשה על-מנת להסדיר את ייצוגו של המבקש אשר היה מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי בהליך קמא, סבורני כי קיימת הצדקה להיעתר לבקשה (לעניין הסדרת ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי כטעם להארכת מועד להגשת הליך ערעורי, ראו מבין רבים: בש"א 9102/18 לוי נ' ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד , פיסקה 6 (11.3.2019); בש"א 8881/18 פלוני נ' פלונית (17.3.2019)).

7.

עוד אציין כי בהתחשב בפגרת הקיץ ובחגי תשרי החלים בתקופה שהתבקשה להארכת המועד, לא ראיתי לשנות מהמועד שנקבע בהחלטתי מיום 21.7.2019.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.