פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
2701/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת
ליאת בנמלך
המבקש:
מיכאלי פנחס
נ ג ד
המשיבים:
1. סיקאפ בע"מ
2. עיריית ראשון לציון
3. פלאפון
4. בסו מיכאשווילי
5. נועם ניסים
6. מאינה מורשב
7. מנורה
8. בנציון כהן
9. פתרונות יוסף בע"מ
10. עזרא אוזון
11. יעקב יקיר
12. רשות השידור
13. שחר שטרית
14. ארז סינואני
15. שושנה וואגס
16. ידידיה סינואני
17. פלאפון
18. ציון נעמני
19. דוד שושן
20. אייל רייף
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
בפניי
בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום.
ההחלטה ניתנה ביום 11.2.2013 ועיון באתר "נט המשפט" מלמד כי זה הומצא לידי באת-כוחו של המבקש ביום 15.2.2013. מכאן כי המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חלף ביום 17.3.2013 וכי הבקשה שבפניי, אשר הוגשה ביום 17.4.2013, הוגשה באיחור של חודש.
המבקש מיוצג בהליך שבפניי על ידי עורך דין שמונה בידי הלשכה לסיוע משפטי, ובבקשה שהגיש טען כי הליך בחינת זכאותו על ידי הלשכה לסיוע משפטי ארך זמן וכי כאשר ניתן האישור עורך הדין שמונה החליט שלא לייצגו ובא-כוחו הנוכחי מונה ביום 14.3.2013. בהחלטה מיום 17.1.2013 נדרש המבקש להבהיר באיזה מועד פנה לראשונה ללשכה לסיוע משפטי, באיזה מועד ניתן אישורה ומהן עמדות המשיבים אליהם פנה. בהודעה שהגיש המבקש בהמשך לכך הבהיר כי באת כוחו הקודמת דיווחה ללשכה על החלטת בית המשפט קמא ביום 17.2.2013, כי עורך הדין הראשון שמונה לו מונה ביום 26.2.2013, וכי בא-כוחו הנוכחי "פעל במרץ נפגש עם המשיב ומיד פנה לכל הנושים לקבל תגובתם", אך כי הוא נתקל בקושי בהמצאות ובקבלת התגובות, וכי המתין לתגובותיהם.
להודעת המבקש צורפו תגובות של שניים מן המשיבים - המשיבה 3 השאירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט והמשיבים 6 ו-13 הביעו את התנגדותם לבקשה. כמו כן בהתאם להזדמנות שניתנה למשיבים בהחלטתי מיום 30.4.2013 הוגשה תגובתם של המשיבים 14 ו-16, בה התנגדו אף הם למתן הארכה.
2.
לאחר שעיינתי בחומר שבפניי החלטתי להיעתר לבקשה.
בפסיקה נקבע לא אחת כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי והוא נתקל ב"מצוקת מועדים" בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה וזאת נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות (ראו: בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 2 (1.6.2009) (להלן: עניין טיסו )); בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד(4) 702 (2000)). עם זאת, עצם הפנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה כשלעצמה "טעם מיוחד" להארכת מועד, ובכל מקרה נתון על בית המשפט להפעיל שיקול דעת בהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים (ראו עניין טיסו , פסקה 2). בין היתר יש לבחון בהקשר זה האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת, ובהקשר זה יש רלבנטיות הן למועד הפנייה ללשכה לסיוע משפטי והן לשאלה האם הוגשה מבעוד מועד בקשה להארכת מועד באופן שיצמצם את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד (בש"א 8359/11 פלונית נ' פלונית (25.12.2011)). כמו כן, לאחר שהוסדר הייצוג המשפטי הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה מקבלת משנה תוקף.
במקרה שבפנינו ציין המבקש כי סמוך למועד מתן ההחלטה עדכנה באת-כוחו את הלשכה לסיוע משפטי בדבר תוצאות ההליך, ואכן צורפה להודעתו פנית באת-כוחו מיום 17.2.2013. אמנם באותה הפניה ציינה באת-כוחו של המבקש כי יש להפנותו להליך פשיטת רגל ואין בגדרה כל בקשה למתן סיוע משפטי להגשת הליך ערעורי נוסף, כך שנותר חסר לעניין מועד הפניה הראשוני ללשכה, אך על כך שהמבקש פעל בזריזות בעניין ניתן ללמוד מכך שכבר ביום 26.2.2013, כעשרה ימים לאחר מועד המצאת ההחלטה, ניתנה תשובה חיובית מאת הלשכה ומונה עורך דין לייצוגו.
עורך דין זה החליט לבסוף שלא לייצג את המבקש ועל כן הוחלף ביום 14.3.2013 בבא-כוחו הנוכחי, ודומני כי אין מקום לשקול לחובת המבקש את משך הזמן שבין שני מינויים אלו. יש אמנם קושי בכך שהמבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ההליך עד אשר יתברר מה עלה בגורל פנייתו ללשכה על מנת להעמיד את המשיבים על העובדה שטרם השלים עם פסק הדין של בית המשפט קמא (וראו בש"א 3794/11 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (25.10.2011)), אך מאידך גיסא יש ליתן משקל לכך שאלו הועמדו על כוונתו להגיש הליך ערעורי כבר בפניית בא-כוחו הנוכחי אליהם ביום 21.3.2013, כלומר ארבעה ימים בלבד לאחר חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי. בנסיבות אלו, משהובהר כי המבקש פעל בזריזות ובא-כוחו הנוכחי פעל בזריזות אף הוא והעמיד את המשיבים על כוונת המבקש להגיש הליך ערעורי מיד לאחר מינויו וארבעה ימים בלבד לאחר חלוף המועד להגשת ההליך, כך שהעיכוב נבע בעיקרם של דברים מחמת הצורך להחליף את עורך הדין שמונה למבקש תחילה, עובדה אשר לא היתה בשליטתו של המבקש, סבורני כי אין מקום לחסום את דרכו של המבקש להגשת הליך ערעורי (חרף העובדה שעל פני הדברים יש צדק בטענת המשיבים 13, 14 ו-16 כי סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים).
בנסיבות העניין ומשלא הגיש המבקש בקשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך ישא בהוצאות המשיב 13 בסך של 750 ש"ח ובהוצאות המשיבים 14 ו-16 בסך של 1,000 ש"ח.
המזכירות תפתח תיק מתאים ותתיי ק בו את בקשת רשות הערעור אשר צורפה לבקשה שבפניי וכן את החלטתי זו.
ניתנה היום, ח' בתמוז תשע"ג (16.6.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת