החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 8341/12 אילנה דרוזינסקי נ. שמואל שיכלמן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין ביטול פסק בוררות

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון נתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין ביטול פסק בוררות, לאחר שהאיחור נבע מההמתנה להסדרת ייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי. נקבע כי פנייה ללשכה אינה מהווה כשלעצמה טעם מיוחד, וכי יש לבחון את נסיבות המקרה ולאזן בין השיקולים. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 1,000 ₪.

העובדות

המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לאחר חלוף המועד הקבוע בדין. הייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי אושר באיחור, וההליך גופו הוכן במהירות. המשיב התנגד וטען לחוסר הצדקה ולחוסר סיכוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור כאשר האיחור נבע מהמתנה להסדרת ייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי?
  2. 2.האם פנייה ללשכה לסיוע משפטי מהווה טעם מיוחד להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    כאשר מדובר במבקש דל אמצעים הנזקק לארכה להסדרת ייצוגו על ידי הלשכה לסיוע משפטי, בית המשפט יבחן את הבקשה באהדה, אך פנייה ללשכה אינה מהווה מניה וביה טעם מיוחד ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

    ״עם זאת, פנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה מניה וביה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בעל דין החפץ בסיוע הלשכה נדרש לפעול בשקידה ראויה ובזריזות, ולפנות לבית המשפט בבקשת ארכה מבעוד מועד.

    ״בהקשר זה נקבע כי גם בעל-דין החפץ לבקש סיוע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • טעם מיוחד
  • לשכה לסיוע משפטי
  • ייצוג משפטי
  • דל אמצעים
  • פסק בוררות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

8341/12 - א'

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקשת:

אילנה דרוזינסקי

נ ג ד

המשיב:

שמואל שיכלמן

בקשה להארכת מועד

החלטה

מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 24.7.2012, שבו נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול פסק-בוררות, ונתקבלה בקשתו של המשיב לאישור הפסק.

הבקשה המקורית הוגשה ביום 19.11.2012 על-ידי עורך-הדין הדר, המייצג את המבקשת מטעם הלשכה לסיוע משפטי. בבקשה צוין כי האישור בדבר הייצוג ניתן רק ביום 13.11.2012, ולאחר מכן הוכן במהירות הערעור גופו. עוד נטען כי למבקשת סיכוי טוב להצליח בערעור.

בהחלטתי מיום 20.11.2012 הבהרתי כי הדרך להשיג על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי היא הגשת בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות, וכי הבקשה – שעל פני הדברים הוגשה לאחר שכבר חלף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור – חסרה נתונים והסברים רלוונטיים. אפשרתי למבקשת להגיש תצהיר משלים, וכך עשתה. המבקשת הדגישה כי עשתה כל אשר לאל ידה כדי לזרז את קבלת הייצוג המשפטי: היא-עצמה פנתה ללשכה בסמוך לאחר שהומצא לידיה פסק-הדין, ומשלא נענתה פנה גם עורך-הדין הדר (ביום 8.8.2012). ביום 28.10.2012 ביקשה הלשכה לסיוע משפטי פירוט נוסף, שניתן בסמוך לאחר מכן, ואז – בתאריך 13.11.2012, אושר כאמור הייצוג.

המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, הבקשה הוגשה זמן רב לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור. לאיחור זה, כך טוען המשיב, אין הצדקה, במיוחד בשים לב לכך שעורך-הדין הדר ייצג את המבקשת גם בבית המשפט המחוזי והיה עליו לדאוג להסדרת הייצוג במועד. עוד טוען המשיב כי ההליך גופו חסר-סיכוי, וכי הודעת הערעור אינה מגלה עילה להתערבות בפסק-דינו של בית המשפט קמא.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי החלטתי להיעתר לבקשה תוך חיובה של המבקשת בהוצאות.

לא אחת נפסק כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת-מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה. "אכן, כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו 'טעם מיוחד' הנדרש לצורך הארכת מועד" (בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (לא פורסם, 1.6.2009); בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד(4) 702 (2000)).

עם זאת, פנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה מניה וביה "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו תוך איזון בין השיקולים הרלוונטיים (ראו עניין טיסו הנ"ל). בהקשר זה נקבע כי גם בעל-דין החפץ לבקש סיוע מאת הלשכה לסיוע משפטי נדרש לפעול בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת, זאת הן בהיבט של מועד הפנייה ללשכה לסיוע משפטי, הן בהיבט של פנייה מבעוד מועד בבקשה להארכת מועד באופן שיצמצם את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד (בש"א 8359/11 פלונית נ' פלונית (טרם פורסם, 25.12.2011)). בהקשר זה הודגש גם כי ראוי שהלשכה לסיוע משפטי (ועורכי-הדין מטעמה) ינחו את בעלי-הדין להגיש בקשות ארכה בתוך התקופה הקצובה בדין, בעת שהם ממתינים להסדרת הייצוג (בש"א 3794/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 25.10.2011)). בהחלטה זו האחרונה אף הורתה כבוד הרשמת כהן-לקח כי עותק מהחלטתה ישוגר לממונה על האגף לסיוע משפטי, "על-מנת שייבחנו הדרכים המתאימות להנחיית בעלי-דין להגיש בקשות להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה לכך בדין, בעודם ממתינים להסדרת ייצוגם על-ידי הלשכה לסיוע משפטי (זאת, ככל שהנחייה כאמור אינה ניתנת כבר בעת הנוכחית)".

בענייננו, שוכנתי כי המבקשת פעלה בשקידה סבירה בפן של פנייה ללשכה לסיוע משפטי. עם זאת, אין ספק שלא נעשתה פנייה מבעוד מועד לבית המשפט בבקשת ארכה, ומחדל זה בולט במיוחד בשים לב לכך שעורך-הדין הדר ייצג את המבקשת (מטעם הלשכה לסיוע משפטי) גם בבית המשפט קמא, ובוודאי אפשר וראוי היה שהוא או מי מטעם הלשכה לסיוע משפטי ינחה את המבקשת בדבר הצורך להגיש בקשת רשות ערעור בזמן שנבחנת בקשת הייצוג.

לא בלי היסוס, לאחר איזון בין השיקולים האמורים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום לחסום את דרכה של המבקשת לבית משפט זה, וזאת בלי להביע עמדה באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור. המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך של 1,000 ₪. אין לי אלא לחזור על דבריה של כבוד הרשמת כהן-לקח בהחלטתה בעניין פלוני הנ"ל, כי ראוי "שייבחנו הדרכים המתאימות להנחיית בעלי-דין להגיש בקשות להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה לכך בדין, בעודם ממתינים להסדרת ייצוגם על-ידי הלשכה לסיוע משפטי (זאת, ככל שהנחייה כאמור אינה ניתנת כבר בעת הנוכחית)".

סוף דבר: הבקשה להארכת מועד מתקבלת. המזכירות תפתח תיק בקשת רשות ערעור ותתייק בו את החלטתי-זו. המבקשת תשלם כאמור למשיב הוצאות בסך 1,000 ₪. עותק מהחלטתי-זו ישוגר לממונה על האגף לסיוע משפטי.

ניתנה היום, כ"ב בכסלו תשע"ג (6.12.2012).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

מצוטט על ידי (15 מסמכים)

  • בש"א 9102/18שי לוי נ. עו"ד ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחדהחלטה
  • בש"א 2381/18עאלק טארק נ. פלוניהחלטה
  • בש"א 8420/17וונדו מסאגנו נ. טשאגר אלמוהחלטה
  • בש"א 929/18אלדד מקמילן נ. כונס הנכסים הרשמיהחלטה
  • בש"א 52/18פלוני נ. פלוניהחלטה
  • בש"א 3489/18שי שלום בן עמי נ. דיינה קולהחלטה
  • בש"א 8212/17גולן משה זגורי נ. כונס הנכסים הרשמיהחלטה
  • בש"א 7811/15אליאס חנא נ. אדיב מנסורהחלטה
  • בש"א 7663/14גלילה מקונן נ. פלאפון תקשורת בע"מהחלטה
  • בש"מ 3925/13מיכאל צריקר נ. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכוןהחלטה
  • בש"א 2052/13שרה ארחה נ. עו"ד ארז חבר בתפקידו מנהל מיחוד על נכסי המבקשתהחלטה
  • ע"א 8938/12אילנה דרוזינסקי נ. שמואל שיכלמןהחלטה
הצגת עוד 3
  • ע"א 8938/12אילנה דרוזינסקי נ. שמואל שיכלמןהחלטה
  • ע"א 8938/12אילנה דרוזינסקי נ. שמואל שיכלמןהחלטה
  • ע"א 8938/12אילנה דרוזינסקי נ. שמואל שיכלמןהחלטה

הלכות

  1. 1כאשר מדובר במבקש דל אמצעים הנזקק לארכה להסדרת ייצוגו על ידי הלשכה לסיוע משפטי, בית המשפט יבחן את הבקשה באהדה, אך פנייה ללשכה אינה מהווה מניה וביה טעם מיוחד ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.
  2. 2בעל דין החפץ בסיוע הלשכה נדרש לפעול בשקידה ראויה ובזריזות, ולפנות לבית המשפט בבקשת ארכה מבעוד מועד.