פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
8341/12 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשת:
אילנה דרוזינסקי
נ ג ד
המשיב:
שמואל שיכלמן
בקשה להארכת מועד
החלטה
מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 24.7.2012, שבו נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול פסק-בוררות, ונתקבלה בקשתו של המשיב לאישור הפסק.
הבקשה המקורית הוגשה ביום 19.11.2012 על-ידי עורך-הדין הדר, המייצג את המבקשת מטעם הלשכה לסיוע משפטי. בבקשה צוין כי האישור בדבר הייצוג ניתן רק ביום 13.11.2012, ולאחר מכן הוכן במהירות הערעור גופו. עוד נטען כי למבקשת סיכוי טוב להצליח בערעור.
בהחלטתי מיום 20.11.2012 הבהרתי כי הדרך להשיג על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי היא הגשת בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות, וכי הבקשה – שעל פני הדברים הוגשה לאחר שכבר חלף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור – חסרה נתונים והסברים רלוונטיים. אפשרתי למבקשת להגיש תצהיר משלים, וכך עשתה. המבקשת הדגישה כי עשתה כל אשר לאל ידה כדי לזרז את קבלת הייצוג המשפטי: היא-עצמה פנתה ללשכה בסמוך לאחר שהומצא לידיה פסק-הדין, ומשלא נענתה פנה גם עורך-הדין הדר (ביום 8.8.2012). ביום 28.10.2012 ביקשה הלשכה לסיוע משפטי פירוט נוסף, שניתן בסמוך לאחר מכן, ואז – בתאריך 13.11.2012, אושר כאמור הייצוג.
המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, הבקשה הוגשה זמן רב לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור. לאיחור זה, כך טוען המשיב, אין הצדקה, במיוחד בשים לב לכך שעורך-הדין הדר ייצג את המבקשת גם בבית המשפט המחוזי והיה עליו לדאוג להסדרת הייצוג במועד. עוד טוען המשיב כי ההליך גופו חסר-סיכוי, וכי הודעת הערעור אינה מגלה עילה להתערבות בפסק-דינו של בית המשפט קמא.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי החלטתי להיעתר לבקשה תוך חיובה של המבקשת בהוצאות.
לא אחת נפסק כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת-מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה. "אכן, כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו 'טעם מיוחד' הנדרש לצורך הארכת מועד" (בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (לא פורסם, 1.6.2009); בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד(4) 702 (2000)).
עם זאת, פנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה מניה וביה "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו תוך איזון בין השיקולים הרלוונטיים (ראו עניין טיסו הנ"ל). בהקשר זה נקבע כי גם בעל-דין החפץ לבקש סיוע מאת הלשכה לסיוע משפטי נדרש לפעול בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת, זאת הן בהיבט של מועד הפנייה ללשכה לסיוע משפטי, הן בהיבט של פנייה מבעוד מועד בבקשה להארכת מועד באופן שיצמצם את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד (בש"א 8359/11 פלונית נ' פלונית (טרם פורסם, 25.12.2011)). בהקשר זה הודגש גם כי ראוי שהלשכה לסיוע משפטי (ועורכי-הדין מטעמה) ינחו את בעלי-הדין להגיש בקשות ארכה בתוך התקופה הקצובה בדין, בעת שהם ממתינים להסדרת הייצוג (בש"א 3794/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 25.10.2011)). בהחלטה זו האחרונה אף הורתה כבוד הרשמת כהן-לקח כי עותק מהחלטתה ישוגר לממונה על האגף לסיוע משפטי, "על-מנת שייבחנו הדרכים המתאימות להנחיית בעלי-דין להגיש בקשות להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה לכך בדין, בעודם ממתינים להסדרת ייצוגם על-ידי הלשכה לסיוע משפטי (זאת, ככל שהנחייה כאמור אינה ניתנת כבר בעת הנוכחית)".
בענייננו, שוכנתי כי המבקשת פעלה בשקידה סבירה בפן של פנייה ללשכה לסיוע משפטי. עם זאת, אין ספק שלא נעשתה פנייה מבעוד מועד לבית המשפט בבקשת ארכה, ומחדל זה בולט במיוחד בשים לב לכך שעורך-הדין הדר ייצג את המבקשת (מטעם הלשכה לסיוע משפטי) גם בבית המשפט קמא, ובוודאי אפשר וראוי היה שהוא או מי מטעם הלשכה לסיוע משפטי ינחה את המבקשת בדבר הצורך להגיש בקשת רשות ערעור בזמן שנבחנת בקשת הייצוג.
לא בלי היסוס, לאחר איזון בין השיקולים האמורים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום לחסום את דרכה של המבקשת לבית משפט זה, וזאת בלי להביע עמדה באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור. המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך של 1,000 ₪. אין לי אלא לחזור על דבריה של כבוד הרשמת כהן-לקח בהחלטתה בעניין פלוני הנ"ל, כי ראוי "שייבחנו הדרכים המתאימות להנחיית בעלי-דין להגיש בקשות להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה לכך בדין, בעודם ממתינים להסדרת ייצוגם על-ידי הלשכה לסיוע משפטי (זאת, ככל שהנחייה כאמור אינה ניתנת כבר בעת הנוכחית)".
סוף דבר: הבקשה להארכת מועד מתקבלת. המזכירות תפתח תיק בקשת רשות ערעור ותתייק בו את החלטתי-זו. המבקשת תשלם כאמור למשיב הוצאות בסך 1,000 ₪. עותק מהחלטתי-זו ישוגר לממונה על האגף לסיוע משפטי.
ניתנה היום, כ"ב בכסלו תשע"ג (6.12.2012).
גיא שני
ר ש ם