פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2381/18 -
א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
עאלק טארק
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלונית
4. פלונית
5. עו"ד אביב רונן
6. הכונס הרשמי
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
המבקש עותר למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה אשר ניתנו במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו - החלטה בבקשה לקציבת מזונות והחלטה בבקשה לעיון חוזר באותה החלטה.
לאחר עיון בבקשה, בהשלמה ובתגובות המשיבים (המשיבים 1-5 מתנגדים לבקשה, והמשיב 6 אינו מתנגד לה), ולאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין, סבורה אני כי הכף נוטה להיעתרות לבקשה.
2.
הטעם המרכזי עליו מושתתת הבקשה הוא פנייתו של המבקש ללשכה לסיוע משפטי להרחבת ייצוגו להגשת ההליך הערעורי.
בהתאם לפסיקה הנוהגת בקשות ארכה המוגשות בשל "מצוקת מועדים" הנגרמת בנסיבות כאלו ראוי לבחון "באהדה" נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות (ראו והשוו: בש"א 8341/12 דרוזינסקי נ' שיכלמן (6.12.2012); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 2 (1.6.2009); בש"א 6743/15 קיס נ' ק.צ. יחסי ציבור בע"מ (25.10.2015)). בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת - הן ביחס למועד פנייתו ללשכה לסיוע משפטי, והן בהתייחס למועד הגשת הבקשה לבית המשפט. כמו כן, לאחר שהוסדר הייצוג המשפטי, הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה - מקבלת משנה תוקף (ראו: בש"א 1222/13 ווינר נ' רשת חנויות פולגת בע"מ (11.4.2013)).
בענייננו, בא-כוח המבקש פנה בשמו ללשכה לסיוע משפטי מיד לאחר מתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר (ארבעה ימים לאחר מתן ההחלטה); ניתנה החלטה בבקשה כשלושה שבועות לאחר אותה פניה; ועל פי הטענה עיכוב מסוים נוסף חל כיוון שבמועד קבלת ההחלטה בדבר הרחבת ייצוג שהה בא-כוח המבקש בחו"ל, והוא שב במועד האחרון שהיה נתון להגשת ההליך הערעורי. הבקשה - ולצידה עותק של בקשת רשות ערעור - הוגשו עשרה ימים לאחר מכן.
התנהלותו של המבקש אינה נקיה מספקות במובן זה שראוי היה להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, מיד עם פנייתו של המבקש ללשכה לסיוע משפטי בבקשה להרחבת ייצוג, ולפחות לפני שהמועד להגשת ההליך חלף. הגשת הבקשה לאחר חלוף המועד שוקלת לחובת המבקש, בפרט בשים לב לכך שהאישור על מתן הייצוג ניתן לפני חלוף המועד להגשת ההליך. הימצאותו של בא-כוחו של המבקש בחו"ל במועד קבלת ההחלטה מטעם הלשכה לסיוע משפטי אינה מאיינת קושי זה לחלוטין, וזאת כיוון שלא הובהר מדוע לא הוגשה בקשה בידי המבקש עצמו ובהתחשב בכך שבא-כוח המבקש אינו עורך דין יחיד במשרדו.
יחד עם זאת, כעולה מן האמור, הארכה נדרשה בעיקרה בשל המתנת המבקש להחלטת הלשכה לסיוע משפטי בעניינו - אליה פנה מיד לאחר מתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר - ולכך יש ליתן משקל משמעותי.
עוד יש ליתן משקל לכך שלאחר שובו של בא-כוח המבקש ארצה ומשהסתבר לו כי הבקשה לסיוע בייצוג התקבלה פעל הוא בזריזות להכנת ההליך (וכאמור עותק של בקשת רשות הערעור צורף לבקשת הארכה, כך שלא נדרשת ארכה נוספת ולא נעשה נסיון "להיתלות" בהמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי באופן בלתי סביר); לכך שהאיחור בהגשת ההליך אינו ממושך מאוד (כעשרה ימים); לעניינו של ההליך; ולכך שכונס הנכסים הרשמי אינו מתנגד לבקשה.
מטעמים אלו כולם סבורה אני כי הכף נוטה להיעתרות לבקשה, והיא מתקבלת אפוא.
בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
המזכירות תפתח תיק מתאים.
ניתנה
היום, י"א בתמוז התשע"ח (24.6.2018).
ליאת בנמלך, שופטת
ר ש מ ת