פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
52/18 -
א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מועד
החלטה
המבקשת עותרת למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו נדחה ערעור שהגישה על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו, אשר דחה תביעה מטעמה לאכיפה של צו מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב - המתנגד לבקשה - ובכל החומר שלפניי הגעתי למסקנה כי הכף נוטה להיעתרות לבקשה.
הטעם העומד ביסוד הבקשה הוא בעיקרו המתנה לקבלת אישור למתן ייצוג בידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אישור שהתעכב לפי הנטען בין היתר בשל טעות שאירעה במשרדי הלשכה לסיוע משפטי.
אמנם ראוי היה לטעמי להגיש את בקשת הארכה מיד כשהתגלתה הטעות ועוד טרם שהתקבלה החלטת הלשכה לסיוע משפטי ביחס למתן הסיוע (ולוּ בידי המבקשת עצמה), וככלל יש להימנע ממצב בו בקשה מוגשת ב"דקה התשעים", כפי שנעשה בענייננו (הבקשה הוגשה במועד האחרון להגשת ההליך). כן ראוי היה לגבות את הבקשה בתצהיר.
עם זאת, משקלם המצטבר של השיקולים הבאים תומך בהיעתרות לבקשה:
ראשית, הרושם העולה מן החומר שלפניי הוא כי האיחור בהגשת ההליך אכן נבע מן ההמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי בבקשה למתן ייצוג, וכידוע בפסיקה נקבע לא אחת כי כאשר נגרמת "מצוקת מועדים" בשל חלוף הזמן בין הפניה ללשכה לסיוע משפטי לבין מינוי עורך דין מטעמה, נבחנת הבקשה להארכת מועד באהדה, נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות (ראו והשוו: בש"א 8341/12 דרוזינסקי נ' שיכלמן
(6.12.2012); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 2 (1.6.2009); בש"א 6743/15 קיס נ' ק.צ. יחסי ציבור בע"מ (25.10.2015)). בהקשר זה אציין כי הבקשה הוגשה שבוע לאחר שניתן אישור לייצוג, ובמועד אשר עד אליו התבקשה הארכה (ארכה של 22 ימים) הופקד הליך ערעורי בפועל במזכירות בית המשפט, כך שלא נעשה נסיון "להיתלות" בעיכוב במתן האישור באופן בלתי סביר.
שנית, בהתחשב במועד ההמצאה המצוין בבקשה, הבקשה הוגשה לפני חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי, וממילא לפני שהתגבשה הסתמכותו של המשיב על סופיות ההחלטה. נתון זה ממזער את הפגיעה במשיב ותומך בקבלת הבקשה ( ראו רע"א 3776 /16 גנים נ' דרור , פסקה יג' (15.8.2016)).
שלישית, לאחר עיון בפסק הדין ובהליך שהגשתו מתבקשת סבורה אני - מבלי להביע עמדה לגבי סיכוייה של בקשת רשות הערעור להתקבל - כי ראוי לאפשר למבקשת להעלות טענותיה בבית משפט זה.
שיקולים אלו מטים כאמור לטעמי את הכף להיעתרות לבקשה, ומשכך יתקבל ההליך הערעורי שהופקד במזכירות בית המשפט לרישום.
בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט' בסיון התשע"ח (23.5.2018).
ליאת בנמלך, שופטת
ר ש מ ת