בש"מ 3925/13 מיכאל צריקר נ. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז, מיום 23.1.2013 , שבו נדחתה עתירה מנהלית שהגיש המבקש נגד החלטת המשיב לדחות את בקשתו להקנות לו זכויות של "דייר ממשיך" בדיור ציבורי.

עיינתי בבקשה, ונתקשיתי להבין מדוע בבקשה להארכת מועד המוגשת זמן ניכר לאחר פסק-הדין, לא מובאים הנתונים הבסיסיים ביותר הצריכים לבחינת שאלת התקיימותו של "טעם מיוחד". כך למשל, מן הבקשה לא ניתן ללמוד מתי נעשתה הפנייה ללשכה לסיוע משפטי? מתי הוחלט כי המבקש זכאי לקבלת סיוע משפטי? מתי נמסרה למבקש הודעה כי נתקבלה החלטת הלשכה בעניינו, מתי הוא הוזמן להגיע למשרדיה, ומתי הגיע בפועל? מדוע לא הוגשה מבעוד מועד בקשה להארכת מועד, והאם הונחה המבקש לעשות כן, כפי שבית משפט זה קבע פעמים רבות שיש לעשות ( ראו בש"א 8359/11

פלונית נ' פלונית

(25.12.2011); בש"א 3794/11

פלוני נ' פלונית

(25.10.2011); בש"א 8341/12 דרוזינסקי נ' שיכלמן (6.12.2012)) ? במאמר מוסגר אציין כי המבקש מיוצג בהליך זה על-ידי אותו עורך-דין שייצגו בבית המשפט קמא.

עניין נוסף אינו ברור, והוא כיצד מתיישבת הטענה כי דבר קבלת הסיוע המשפטי נודע למבקש "רק בימים אלה", עם העובדה שלבקשה שלפניי כבר מצורפת הודעת הערעור גופה וכן בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

לפנים משורת הדין, אני מאפשר לבא-כוח המבקש להגיש בקשה משלימה הכוללת התייחסות לכל הנתונים הרלוונטיים, וזאת בתוך 5 ימים.