פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
8420/17
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
וונדו מסאגנו
נ ג ד
המשיבים:
1. טשאגר אלמו
2. נאניי אלמו
3. ארז רווח, עו"ד
4. שיוונש וונדו
בקשה להארכת מועד
החלטה
המבקש עותר למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בו נדחתה תובענה שהגישו המבקש והמשיבה 4 לביטול פסק דין שניתן בהליך שהתנהל בינם לבין המשיבים 1-2, ותביעת המשיבים 1-2 לאכיפת אותו פסק דין התקבלה.
המשיבים 1-2 וכן המשיב 3 מתנגדים לבקשה.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובכל החומר שלפניי סבורה אני כי הכף נוטה לקבלת הבקשה.
הטעם המרכזי עליו מושתתת הבקשה הוא פנייתו של המבקש לקבלת סיוע מן הלשכה לסיוע משפטי. מן חומר שלפניי עולה כי המבקש פנה ללשכה לסיוע משפטי כשלושה שבועות לאחר מתן פסק הדין, וכי לאחר שנמסרה לו החלטה הדוחה את בקשתו למתן סיוע משפטי, הגיש ערעור על אותה החלטה. הבקשה הנוכחית הוגשה לפני שניתן פסק דין בערעור האמור, והמבקש ציין כי הוא ממתין להכרעה בעניינו.
יש אמנם ממש בטענה כי ראוי היה להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, מיד עם פנייתו של המבקש ללשכה לסיוע משפטי בבקשה לקבלת ייצוג, או לפחות סמוך לאחר הגשת הערעור על ההחלטה הדוחה את בקשתו לסיוע משפטי, וככלל יש להימנע ממצב בו בקשה מוגשת ב"דקה התשעים", כפי שנעשה בענייננו (הבקשה הוגשה במועד האחרון להגשת ההליך).
יחד עם זאת, משקלם המצטבר של השיקולים הבאים מטה את הכף להיעתרות לבקשה:
כעולה מן האמור המבקש ביקש למצות את ההליכים לעניין ייצוגו בידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי. בהתאם לפסיקה הנוהגת בקשות ארכה המוגשות בשל "מצוקת מועדים" הנגרמת בנסיבות כאלו ראוי לבחון "באהדה" נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות (ראו והשוו: בש"א 8341/12 דרוזינסקי נ' שיכלמן (6.12.2012); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 2 (1.6.2009); בש"א 6743/15 קיס נ' ק.צ. יחסי ציבור בע"מ (25.10.2015)). בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת - הן ביחס למועד פנייתו ללשכה לסיוע משפטי, והן בהתייחס לשאלה האם הוגשה מבעוד מועד בקשה להארכת מועד באופן שיצמצם את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד (בש"א 8359/11 פלונית נ' פלונית (25.12.2011)). בענייננו המבקש פנה ללשכה לסיוע משפטי כשלושה שבועות לאחר מועד מתן פסק הדין, וגם אם ראוי היה שיפנה בזריזות רבה יותר הרי שלא ניתן להתעלם מכך שפנייתו נערכה כחודשיים לפני שהמועד להגשת הערעור חלף (בהתחשב בפגרות), כי את הערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי הגיש מספר ימים לאחר שזו נמסרה לו (בהתחשב במועד ההמצאה הנטען של ההחלטה), כי בקשת הארכה הוגשה לפני חלוף המועד להגשת הערעור, וכי המבקש הודיע כי נטל ייצוג פרטי כחודש לאחר הגשת הבקשה וביקש ארכה מתונה להגשת הערעור בפועל (וזה אכן הופקד במזכירות בית המשפט במועד שהתבקש). לפיכך אין מקום לומר כי המבקש השתהה באופן בלתי סביר, באופן המצדיק את דחיית בקשתו.
מעבר לכך שהבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת הערעור, הסתמכותם של המשיבים 1-3 על סופיות פסק הדין לא התגבשה גם מן הטעם שהמשיבה 4 הגישה אף היא ערעור מטעמה על פסק הדין (ע"א 8327/17). פסק הדין אפוא ממילא אינו חלוט ויעבור תחת שבט ביקורתו של בית משפט זה, וראוי לאפשר לכל הצדדים להעלות את מלוא טענותיהם. בהקשר זה יש ליתן משקל גם לכך שעניין לנו בערעור בזכות.
טעמים אלו מגבשים לטעמי "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה, ומשכך הבקשה מתקבלת.
בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
המזכירות תפתח תיק מתאים ותעבירו ליומן בית המשפט לשם קביעתו לדיון ביחד עם ע"א 8327/17 הנ"ל ולהוצאת צו סיכומים מתוקן, כך שהמשיבים 1-3 יגישו סיכומים מאוחדים בשני הערעורים (ובמאמר מוסגר אעיר כי בכך יש ליתן מענה לחשש שהביע המשיב 3 בתגובתו מפני הכרעות סותרות).
ניתנה
היום, א' בתמוז התשע"ח (14.6.2018).
ליאת בנמלך, שופטת
ר ש מ ת