פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
929/18
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
אלדד מקמילן
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד איבן דניאלס
3. לורנץ חיים
בקשה להארכת מועד
החלטה
המבקש עותר למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר ניתנה במסגרת הליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינו.
המשיבים מתנגדים לבקשה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל החומר שלפניי סבורה אני כי הכף נוטה להיעתרות לבקשה.
המשיבים טוענים כי סיכויי ההליך נמוכים, והרושם הוא כי המשוכה הניצבת בפני המבקש אכן גבוהה בהתחשב בכך שבהחלטה דנן (החלטה מיום 1.1.2018) נדחתה בין היתר בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת (החלטה מיום 14.8.2017), וכן בהתחשב בקביעות שנקבעו בהחלטה בהליך ערעורי שהוגש על אותה החלטה קודמת (רע"א 7817/17, החלטה מיום 30.1.2018).
אולם מן הצד השני, שני שיקולים (אליהם לא התייחסו המשיבים בתגובותיהם) מטים את הכף לקבלת הבקשה:
ראשית, הטעם העומד ביסוד הבקשה הוא בעיקרו המתנת המבקש, המיוצג בהליך קמא בידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, לקבלת אישור להרחבת ייצוג להגשת הליך ערעורי. כידוע בפסיקה נקבע לא אחת כי כאשר נגרמת "מצוקת מועדים" בשל חלוף הזמן בין הפניה ללשכה לסיוע משפטי לבין מינוי עורך דין מטעמה, נבחנת הבקשה להארכת מועד באהדה, נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות (ראו והשוו: בש"א 8341/12 דרוזינסקי נ' שיכלמן (6.12.2012); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 2 (1.6.2009); בש"א 6743/15 קיס נ' ק.צ. יחסי ציבור בע"מ (25.10.2015)). בהקשר זה אציין כי על פי הנטען בבקשה שלפניי הבקשה להרחבת ייצוג הוגשה סמוך לאחר המצאת ההחלטה, האישור ניתן כחודש לאחר הינתנה, והבקשה עצמה הוגשה שלושה ימים לאחר שנמסרה לבא-כוח המבקש ההחלטה בדבר מתן האישור להרחבת הייצוג, כך שההתרשמות היא שלא נפל שיהוי בהתנהלות המבקש בפרק הזמן הרלבנטי לבחינת הבקשה דנן.
שנית, בהתחשב במועד ההמצאה המצוין בבקשה, הבקשה הוגשה לפני חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי, וממילא לפני שהתגבשה הסתמכות המשיבים על סופיות ההחלטה הקונקרטית (ובכך איני מתייחסת להחלטות הקודמות בזמן, ולא נעלמו מעיני טענות המשיבים בעניין). נתון זה תומך בקבלת הבקשה (ראו רע"א 3776/16 גנים נ' דרור , פסקה יג' (15.8.2016)).
הנה כי כן, בפני המבקש ניצבת אמנם משוכה משמעותית בהליך גופו, אולם לטעמי, ובהתחשב גם בהשלכות ההחלטה על עניינו ובנסיבות החריגות יחסית של העניין, ובפרט בהתחשב בכך שאין מדובר במקרה בו המבקש השתהה בפנייתו ללשכה לסיוע משפטי או בבקשה למתן ארכה להגשת הליך ערעורי, נוטה הכף למסקנה כי נכון יהיה שלא לחסום את דרכו של המבקש להעלאת טענותיו מחמת המתנתו לאישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי, כמתואר לעיל.
הבקשה מתקבלת אפוא. המבקש רשאי להגיש הליך ערעורי מטעמו בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה לידיו.
בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
בשולי הדברים ובהתייחס לבקשת המשיב 3 כי הגשת ההליך תותנה בהפקדת עירבון בשיעור הולם, הרי שסוגיה זו תיבחן לאחר הגשת ההליך הערעורי בפועל.
ניתנה
היום, כ"ד בסיון התשע"ח (7.6.2018).
ליאת בנמלך, שופטת
ר ש מ ת