בש"א 573-23 בש"א 573-23

1.לפניי בקשה למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט (בדימ') ר' יעקבי) בת"א 12795-11-19 מיום 20.11.2022 (להלן: פסק הדין).

2.בבקשה דנא, אשר הוגשה ביום 19.1.2023, טוען המבקש כי מצבו הרפואי והליכים משפטיים נוספים בהם נקט מנעו ממנו להגיש את ערעורו במועד. כן טוען המבקש כי ביום 3.1.2023 הוא פנה לסיוע המשפטי לשם ייצוגו במסגרת הערעור על פסק הדין, וכי פנייתו טרם נענתה. לבסוף נטען כי סיכויי הערעור על פסק הדין טובים. בנסיבות אלה, כך נטען, נדרשת למבקש ארכה להגשת הערעור על פסק הדין עד ליום 31.3.2023.

3.המשיבה 1 מתנגדת לבקשה, וטוענת כי אף במסגרת ההליך קמא, הגיש המבקש בקשות ארכה רבות, והביא לעיכוב ניהולו של ההליך. כן נטען כי הבקשה אינה מעלה טעם מיוחד המצדיק להיעתר לה. בנוסף, נטען כי סיכויי הערעור קלושים, שכן פסק הדין מבוסס על קביעות עובדתיות רבות הנובעות מהתרשמות בית המשפט המחוזי מהעדים אשר העידו בפניו, ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה לארכה. לחלופין, נטען כי אף אם יוחלט על מתן ארכה למבקש, יש לקבוע כי ארכה זו תהיה קצרה ואחרונה.

המשיבים 3-2 אינם מתנגדים לבקשה והמשיב 4 בחר שלא להשיב לה.

4.לאחר העיון בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

5.בפסיקת בית משפט זה הוכרו פניות לסיוע המשפטי לצורך הסדרת ייצוג בתור טעם מיוחד להארכת מועד לנקיטת הליך (ראו: בש"א 4183/22 פלוני נ' פלונית (11.7.2022)). בהקשר זה נפסק כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי, ובשל פנייתו לשם הסדרת הייצוג על-ידי עורך דין מטעמה נדרש הוא להארכת מועד לשם נקיטה בהליך ערעורי, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה, וזאת, לנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות והאינטרס של מבקש דל אמצעים לקבל ייצוג משפטי נאות (ראו, מיני רבים: בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון, פ"ד נד(4) 702 (2000); בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (1.6.2009); בש"א 9102/18 לוי נ' ניב זר בתפקידו כמנהל מיוחד (11.3.2019); בש"מ 2397/22 סבג נ' עיריית בת ים (27.4.2022)).

6.בענייננו, המבקש הציג מסמך מטעם הסיוע המשפטי, המאשר כי בקשתו לקבלת סיוע משפטי התקבלה בסיוע המשפטי ביום 3.1.2023, זמן ניכר טרם חלוף המועד להגשת ערעור. כמו כן, מהבקשה עולה כי ביום 24.11.2022 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וזאת עד להגשת ערעור מטעמו על פסק הדין, כך שנראה כי בקרב המשיבים אף לא נוצרה ציפייה לסופיות ההליך, ומכל מקום לא נטען לאינטרס כאמור בתשובת המשיבה 1 (ראו והשוו: בש"א 8243/22 אבולניק נ' בנק אגוד לישראל בע"מ (1.1.2023)).

7.בנסיבות אלה, ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, ולהאריך את המועד להגשת ערעור על פסק הדין עד ליום 15.3.2023. זאת, בשים לב לאמור בהודעת המבקש מיום 6.2.2023, שלפיה נמסר לו שתשובה מטעם הסיוע המשפטי צפויה להינתן במהלך חודש פברואר. ככל שטרם תתקבל תשובה מטעם הסיוע המשפטי עד ליום 1.3.2023, רשאי המבקש להגיש הודעה מעדכנת ובקשה מתאימה בנדון. תשומת לב המבקש לכך שאם תוגש בקשה נוספת להארכת מועד, מצופה כי היא תפורט כדבעי וכן תיתמך באסמכתאות נאותות ביחס לפניות לסיוע המשפטי ולמענה שניתן לו.

8.סוף דבר: המועד לנקיטה בהליך ערעורי על פסק הדין מוארך בזאת עד ליום 15.3.2023.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.

המזכירות תואיל להמציא למבקש החלטה זו, ולוודא הגעתה גם באמצעות הטלפון.