בש"א 8993/07 זאב כץ נ. אשר הלפרין

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה חויב המבקש לשלם פיצוי למשיב 1. פסק הדין ניתן ביום 10.8.2007 והומצא למבקש ביום 23.8.2007. הבקשה שלפני הוגשה ביום 24.10.2007. נטען בה כי בבירור טלפוני שערך בא-כוח המבקש עם לשכת עורכי הדין בחיפה, נמסר לו כי פגרת הסוכות מתחילה מיום 26.9.2007 ומסתיימת ביום 4.10.2007 – יום חג שמחת תורה. אשר על כן, סבר בא-כוח המבקש כי המועד האחרון להגשת ההליך הינו 24.10.2007. משיבים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה, בטענה כי היה על המבקש להימנע מלכתחילה מלהגיע למועד האחרון לצורך הגשת ההליך, על מנת להימנע מטעות בחישוב המועד הסופי.

2.

המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק על כן נדרש טעם מיוחד להארכת מועד (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אף כאשר מ דובר

באיחור קל, לא תינתן הארכת מועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך (ראו, בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (לא פורסם, 23.8.2006). טעות בחישוב ימי הפגרה אינה מהווה, כשלעצמה, "טעם מיוחד" להארכת מועד. מ דובר בטעות שבדין ממנה ניתן להימנע בנקל על-ידי עיון בתקנות בתי המשפט והוצאה לפועל (פגרות), תשמ"ג-1983. זאת בייחוד שעה שמ דובר

בבעל דין מיוצג. יחד עם זאת, בהתקיים נסיבות מיוחדות, מכירה הפסיקה בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. הכרה כזו תקום בייחוד בנסיבות בהן לא הייתה הסתמכות של הצד שכנגד (ראו: רע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תק-על 2002 (1), 746). בענייננו, עסקינן באיחור של יום אחד בלבד אשר נבע מטעות אשר מקורה בכך שהפגרה אינה כוללת את חג שמחת תורה, שהינו המשך ישיר של חג הסוכות ובכך שבא-כוח המבקש הסתמך על מידע מלשכת עורכי הדין. המשיבים 1 ו-2, המתנגדים לבקשה, לא הראו כיצד איחור קצר זה יצר אצלם הסתמכות על אי הגשת ההליך במועד או שנגרם להם נזק עקב עצם האיחור בהגשת ההליך נשוא בקשה זו. במצב דברים זה, דין הבקשה להתקבל. המועד להגשת ערעור יוארך עד למועד הגשתו בפועל.

המבקש ימסור לתיק הערעור את התייחסותו לאמור בסעיפים 12 עד 15 לתגובה מטעם משיבים 1 ו-2. עמדת המבקש תוגש תוך 7 ימים. תיק הערעור יובא לפני עם הגשת העמדה או בחלוף המועד, לפי המוקדם.