בש"א 9167/03 יוסף כדורי נ. נעים כליף (גולן)

תיק זה הועבר לטיפולי היום, 23.10.03.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. הבקשה הוגשה ביום 12.10.03, יומים לפני חלוף המועד האחרון להגשת העתירה. ביום 15.10.03 החליטה כב' הרשמת מאק – קלמנוביץ להעביר את ההליך לתגובת המשיב תוך 3 ימים. בד בבד, האריכה כב' הרשמת מאק – קלמנוביץ את מועד הגשת העתירה עד להחלטה אחרת.

ביסוד הבקשה שבפניי מצויים טעמים אחדים, ובהם עומס עבודה ומצב בריאותו של ב"כ המבקשים; רוחב היריעה של החומר נשוא ההליך; החגים שחלו בתקופה הקבועה בדין לצורך נקיטת ההליך; ההודעה מיום 1.10.03, של מנהל בתי המשפט, בדבר שביתה בבתי המשפט. הבקשה היא לארכה עד ליום 29.10.03, אשר הוא, לטענת המבקשים, ששה ימים לאחר המועד החוקי האחרון לנקיטת ההליך.

המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא מועד קצר, 15 ימים. תחילת מניינו של מועד זה היא, באופן חריג, עם מתן פסק הדין, ולא עם המצאתו. על רקע זה, ונוכח הדרישה לטעמים מיוחדים למתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984), ננקטת ביחס לסוג זה של בקשות גישה קפדנית, אשר מטרתה היא לשמור על סופיות פסקי הדין של בית משפט זה (ראו המ' 589/68 אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב (2) 699). אכן, על רקע זה אף נקבע כי תקופת פגרה אינה עוצרת את מירוץ המועדים להגשת עתירה לדיון נוסף (ראו בש"א 4719/93 Her Majesty the Queen in Right of Canada נ' ריינהולד , פ"ד מז(5) 646).

האם מגלה הבקשה עילה מספקת למתן הארכה המבוקשת? נראה לי, כי יש להשיב לשאלה זו בשלילה. אין הבקשה מניחה תשתית מספקת בדבר מניעה מצד ב"כ המבקשים להגיש במועד את העתירה לדיון נוסף, וחסרה לעניין זה בבקשה התייחסות לאפשרות להיעזר בעורכי דין נוספים במשרדו של ב"כ המבקשים לצורך הדבר. יוער, לעניין הטענה בדבר היקף החומר הנוגע בדבר, כי עתירה לדיון נוסף עוסקת בפסק דין של בית המשפט, המהווה את נקודת המוצא לדיון בה, ועל כן אין בהיקפו הנרחב של התיק מעיקרו של דבר כדי להשליך בהכרח על משך הזמן הדרוש להכנת העתירה. לא אשר לחגים הנזכרים בבקשה, אחד מהם חל ביום שבת, וקשה להניח כי יש בו כדי להצדיק ארכה. העובדה שבמהלך התקופה להכנת הבקשה היה יום שבתון נוסף, הוא יום הכיפורים, גם היא אינה מצדיקה ארכה, ודאי לא במידה המבוקשת.

אשר לעניין השביתה, בפועל לא היתה מניעה, בתקופה האמורה להגיש הליכים בבית משפט זה, ואין המבקשים טוענים כי הוטעו לחשוב אחרת, או כי הסתמכו על הודעה שפורסמה בדבר קיומה של השביתה האמורה, שהחלה ביום 29.9.03, הוא יום מתן פסק הדין נשוא הבקשה שבפניי. במצב זה, אין מקום להאריך את המועד להגשת ההליך על יסוד תקופת השביתה האמורה. אעיר, בהקשר זה, כי במועד האחרון להגשת העתירה לדיון נוסף, 14.10.03, כלל לא היתה שביתה (ראו הודעה של מנהל בתי המשפט מיום 20.10.03), ולכן גם מבחינה זו לא היתה מניעה להגיש את ההליך במועד.

יוצא, כי אין הבקשה מגלה עילה מספקת למתן הארכה המבוקשת, על פי אמת המידה שתוארה לעיל. עם זאת, מקרה זה מעורר קושי. הטעם לכך הוא, שבהחלטת כב' הרשמת מאק – קלמנוביץ מיום 15.10.03 ניתנה ארכה להגשת ההליך עד להחלטה אחרת. במצב זה, ובשים לב לכך שבקשת הארכה הוגשה בתוך תקופת המועדים להגשת ההליך, דחיית הבקשה שבפניי, בלא להותיר למבקשים אפשרות להגישו, יוצרת מצב בלתי צודק, שבו עקב התמשכות הליכי בקשת הארכה נמנע מן המבקשים למצות הליך (השוו בש"א 9164/01 ר.א.מ. מהנדסים בע"מ נ' עמותת שכונת קוטג'ים בשועפט פ"ד נו(2) 481, שם התעורר קושי דומה).

במצב זה, נראה לי כי הפיתרון הצודק יהיה לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות הולמות, אך תוך מתן אפשרות למבקשים להגיש את העתירה לדיון נוסף עד ליום 26.10.03, שעה 14:00. המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בהליך זה בסך 2,500 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל. החלטה זו תישלח לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה, ותודע להם גם טלפונית.