בש"א 936/20 איזבלה שטיבלברג נ. מרים סלוצקי

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"ק 19263-11-19 מבית משפט לתביעות קטנות ירושלים לבית משפט לתביעות קטנות צפת. מדובר בתביעה שעניינה מצב הדירה שנמצאת בירושלים בעקבות השכרתה על ידי המשיבה לקרובי המבקשת. עם כניסת קרוביה לדירה, המבקשת הפקידה בעבורם המחאת ביטחון, אשר אותה מעוניינת המשיבה לפדות.

2.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ , פסקה 7 (19.8.2018). זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם הנתבע (או צד שלישי) ישכנענו בנחיצות ההעברה. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על המבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.

3.

המבקשת דנן לא הרימה נטל זה, שכן המושכר שלגביו מתנהל הסכסוך נמצא בירושלים, ושם גם ניתנה ההתחייבות מושא ההליך העיקרי. באין יתרון מובהק לבית המשפט לתביעות קטנות בצפת, ולנוכח אי-רצון הצדדים להסכים לכך שמקום הדיון ייקבע על ידי "באמצע הדרך" בהתחשב באילוציו של כל אחד מהם, אין מנוס מהשארת התיק בבית משפט לתביעות קטנות ירושלים – זאת, מבלי להקל ראש בנסיבות הלא פשוטות של המבקשת.

4.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.