בש"א 9529/17 משה בארי נ. פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ

1.

בהמשך להחלטות מיום 26.2.2018 ומיום 15.3.2018 הגישו המשיבים 12-21 תגובה בה טוענים הם כי אין מקום לפתוח הליך ערעורי מטעם המבקש. משיבים נוספים הצטרפו לעמדתם זו, וכן הגישו המשיבים (למעט המשיבים הפורמליים) בקשה נוספת בעניין, בה מבוקש גם כי אם ייפתח הליך ערעורי יידון הוא "בלוח זמנים קצר".

אין לכחד כי התנהלותו של המבקש מעוררת קושי. כמתואר בהחלטה מיום 26.2.2018 לאחר שהתקבלה השגתו של המבקש בהחלטה מיום 26.12.2017 לא הוסדר תשלום האגרה ולא עלה בידי מזכירות בית המשפט ליצור עימו קשר (אף לא חזר אישור מסירה של מכתב המזכירות בדבר קבלת ההשגה והסדרת תשלום האגרה). כאמור בהחלטה מיום 26.2.2018 מצופה היה מן המבקש לבדוק האם ניתנה החלטה בבקשה שהגיש. כמו כן, בהתייחסות אותה הגיש המבקש לאחר החלטתי הנזכרת ציין הוא כי סוגיית האגרה טרם הוסדרה בשל "אי יכולת כספית להתמודד על כלל המטלות העומדות בפניי". בתגובה זו לא ציין המבקש מתי נודע לו על ההחלטה המקבלת את ההשגה, ואין בפיו טענה כי לא ידע על כך; ורק עתה להודעה זו צירף הוא בקשה לפטור מאגרה.

יחד עם זאת, במהות הדברים דומה כי יש להתייחס לסיטואציה שנוצרה באופן דומה למצב דברים בו נפתח הליך ערעורי בפועל ובעל דין טרם שילם אגרה או טרם הפקיד עירבון בגינו. היות שמחיקה של הליך על הסף היא צעד דרסטי יש לנקוט בו במתינות, וככלל כאשר בעל דין מודיע כי הוא עומד על ההליך ומבקש להסיר מחדלו נוטה בית המשפט להתיר את הסרת המחדל (לעיתים תוך חיוב בהוצאות, ויש לבחון כל מקרה לגופו); ובמקרים מסוימים אף "מחייה" בית המשפט הליך שסולק על הסף בכפוף להסרת המחדל (השוו ע"א 2037/15 פלס נ' עמרם (11.10.2015)). בענייננו אמנם טרם נפתח הליך ערעורי, אך זאת גם בעטיה של מזכירות בית המשפט אשר לכתחילה וכאשר הוגש ההליך במקור הודיעה למבקש כי אין בידו להגיש הליך מטעמו. עוד ראוי ליתן משקל לכך שהמבקש אינו מיוצג.

בנסיבות אלו כולן ולאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים סבורה אני כי הכף נוטה למסקנה שאין מקום להורות כי לא ייפתח הליך ערעורי בשל מחדלו של המבקש, כמבוקשם של המשיבים, ואת הנזק עליו עמדו המשיבים בבקשות שהגישו דומני כי יש "לרפא" בקציבת פרק זמן קצר להפקדת העירבון, ובקביעת מועד דיון בהקדם (ככל שיידרש דיון בהליך).

2.

מכאן לבקשתו של המבקש לפטור מאגרה. הרושם העולה מן הבקשה הוא כי מצבו הכספי של המבקש אינו מן המשופרים, בין היתר בהתבסס על מכתב עיריית בני ברק שצורף, העובדה שהמבקש מקבל השלמת הכנסה לקצבת הזקנה, וחובותיו, ובנסיבות אלו פטור הוא מתשלום האגרה.

לעומת זאת איני מוצאת לפטור את המבקש מהפקדת עירבון. בעניין זה אציין כי המבקש ציין בבקשה בלקוניות כי ניסה לגייס כספים בעזרת "קרובי משפחה" אך טענה זו לא פורטה כדבעי ולא הורם הנטל להוכיח חוסר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה; ובנוסף, לאחר עיון בכל החומר שלפניי התרשמותי היא כי סיכויי ההליך אינם תומכים בפטור מלא מהפקדת עירבון.

לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים מזה ומזה, יועמד העירבון על סכום מתון של 5,000 ש"ח.

עירבון כאמור יופקד עד ליום 6.5.2018. בהיעדר הפקדה - יירשם ההליך לדחייה. יובהר למבקש כי בהתחשב בחלוף הזמן ממועד ההחלטה עליה נסב ההליך ובפרט בהתחשב בנטען בבקשה שהגישו המשיבים, עליו להפקיד את העירבון עד למועד האמור, וכי בהיעדר נסיבות חריגות לא תינתן ארכה להפקדתו.

ההחלטה תתויק בהליך הערעורי שייפתח.

המזכירות תיידע את המבקש על החלטה זו ללא דיחוי, בהתאם לפרטי ההתקשרות שבידיה.