בש"א 962/15 פלוני נ. פלוני

1.

בבקשה שבפניי עותר המבקש להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.7.2013 בה נדחתה בקשה שהגיש לביטול פסק דין.

הרקע לבקשה ולכך שמתבקשת ארכה להגשת ההליך הערעורי זמן ניכר לאחר מתן ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג פורט בהחלטותיי מיום 22.2.2015 ומיום 31.3.2015. בקצרה אשוב ואציין כי בקשת ארכה ראשונה להגשת ההליך הערעורי הוגשה עוד ביום 6.10.2013, יומיים טרם חלוף המועד להגשת ההליך (בש"א 6643/13), ובאותה בקשה ציין המבקש כי פנה ללשכה לסיוע משפטי בבקשה כי תייצגו. ואולם הלשכה לסיוע משפטי דחתה את בקשתו של המבקש לסיוע, ומשהודיע המבקש כי הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעור על דחיית בקשתו לסיוע הוריתי בהחלטה מיום 25.11.2013 על מחיקת ההליך, בכפוף לכך שיתאפשר למבקש להגיש בקשה חדשה למתן ארכה לאחר תום ההליכים בבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש ביום 17.12.2014, ומשכך ובהמשך להחלטתי הנזכרת מיום 25.11.2013 הגיש המבקש ביום 12.1.2015 בקשה נוספת למתן ארכה. בהשלמה שהגיש המבקש בהמשך לכך הבהיר הוא כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא לידיו ביום 4.1.2015. עוד יצוין כי עיכוב נוסף נגרם בשל קושי בהמצאת ההחלטות לידי בא-כוח המשיב בשל תקלה של המזכירות (עליה עמדתי בהחלטה מיום 31.3.2015).

2.

המשיב מתנגד לבקשה, ובתגובה אותה הגיש עמד על פרק הזמן הממושך אשר חלף למן מועד מתן ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג. המשיב ציין בהקשר זה כי הקושי של המבקש בהסדרת ייצוגו אינו בבחינת נתון שלא היה בשליטתו, וכי יכול היה לשכור עורך דין פרטי שייצגו מיד לאחר דחיית בקשתו בידי הלשכה לסיוע משפטי. כן טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה כיוון שסיכויי ההליך אינם טובים.

3.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושקלתי בדבר החלטתי להיעתר לבקשה.

עמדתי לעיל על הרקע שהוביל להגשת הבקשה דנן באיחור ניכר. מתיאור זה עולה כי הזמן הממושך נבע מעמידתו של המבקש על בקשתו לקבל סיוע מאת הלשכה לסיוע משפטי לייצוגו, ובכלל זאת הליך ערעור שהגיש בקשר עם ההחלטה שהתקבלה בעניינו.

הזמן הממושך אשר חלף כאמור נגרם בעטין של נסיבות אשר ברובן לא היו בשליטת המבקש עצמו והנובעות בעיקרו של דבר מפרקי הזמן הדרושים לבדיקת פניות המוגשות ללשכה לסיוע משפטי ולבירור ערעור המוגש על החלטת הלשכה בבית המשפט המחוזי. טענת המשיב בעניין זה כי המבקש יכול היה לשכור עורך דין פרטי מעוררת קושי שכן המבקש טוען לחוסר יכולת כלכלית לשכור עורך דין לייצוגו. על כן יש לומר כי העיכוב נגרם בשל מיצוי ההליכים הנוגעים לייצוגו של המבקש בידי הלשכה לסיוע משפטי. עוד יש להדגיש כי המבקש פנה בבקשת ארכה ראשונה טרם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי (בש"א 6643/13), וזאת בשונה מן הנטען בתגובת המשיב בעניין זה. בקשה זו נמחקה כאמור על מנת לאפשר למבקש למצות את הליכי הערעור בעניין הייצוג, תוך שהובהר כי המבקש יהא רשאי להגיש בקשה חדשה לאחר תום ההליכים בבית המשפט המחוזי, ושמונה ימים לאחר המועד בו הומצא לו פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ייצוגו, הגיש את בקשת הארכה השניה, היא הבקשה שבפניי.

יש להצר עד מאוד על כך שבשל התקלה של מזכירות בית המשפט ההחלטות אשר ניתנו בבש"א 6643/13 והחלטתי מיום 22.2.2015 לא הומצאו למשיב בזמן אמת אלא רק ביום 12.4.2015, כך שהמשיב לא היה מודע לכך שהמבקש אינו משלים עם ההחלטה מיום 1.7.2013 טרם שחלף המועד להשיג עליה, כפי שאמור היה להיות לו ההחלטות היו מומצאות לידיו כנדרש. אולם מחדל חמור זה של המזכירות לא ניתן לזקוף לחובת המבקש, אשר כזכור אינו מיוצג ומבקש לעמוד על זכותו להגשת הליך ערעורי ונראה כי פעל לשם כך בשקידה ראויה (למרות הקושי הנובע מכך שהוא נתון במאסר). כן ראיתי ליתן משקל למהות ההליך שהגשתו מתבקשת, השגה על החלטה בה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בו חויב המבקש בסכומים כספיים ניכרים (וזאת מבלי להביע עמדה בשאלת סיכויי ההליך לגופו). סבורני כי בנסיבות המתוארות חסימת דרכו של המבקש מהעלאת טענותיו בבית משפט זה תהא תוצאה בלתי מידתית.

עם זאת נוכח הזמן הממושך אשר חלף למן המועד בו ניתנה ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג, ניתנת לו ארכה קצרה בלבד להגשת ההליך הערעורי, כך שזה יוגש בתוך עשרה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיו.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך שיוגש והחלטתי תצורף כנספח.

המזכירות תמציא את ההחלטה באמצעות הפקסימיליה, ללא דיחוי, לבא כוח המשיב וכן למבקש באמצעות שירות בתי הסוהר (ושירות בתי הסוהר יעביר לבית המשפט אישור בדבר מסירת ההחלטה למבקש).