בש"א 987/17 יוסף מולאור- עו"ד נ. אסף אסולין

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (הגם שהוכתרה בטעות כבקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"א 5482-09-15, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עם הדיון ב-פר"ק 29671-03-16, המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד – ולקיימם במאוחד בבית המשפט מרכז-לוד.

המשיבה 4 היא חברה יזמית, בעלת הזכויות בנכס מקרקעין, דירת מגורים בפתח תקוה (להלן: החברה ; הנכס ). עניינו של ההליך ב-ת"א 5482-09-15 (מחוזי – תל אביב) הוא בתביעה שהגישו המשיבים 1 ו-2 נגד החברה והמשיב 3, ששימש כבא-כוחה, לאכיפת חוזה מכר של הנכס, לאחר שבנייתו לא הושלמה והערת אזהרה שנרשמה לטובת המשיבים 2-1 נמחקה. פר"ק 29671-03-16 (מחוזי – מרכז-לוד) הוא הליך הפירוק של החברה, שבמסגרתו מונה המבקש כמפרק. בבקשה פורט כי בית המשפט ב-ת"א 5482-09-15 (מחוזי – תל אביב) נתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 4-3 לבצע כל דיספוזיציה בדירה, וכן הורה לעכב את ההליכים שלפניו, לנוכח הליך הפירוק (בהחלטות מיום 22.2.2016 ומיום 29.3.2016). עוד צוין בבקשה כי ביני לביני נרשמה הערת אזהרה על הנכס לטובת נושה של החברה, כשאותה נושה טוענת לזכות שעבוד בנכס ונקטה בהליכי הוצאה לפועל למימושה – ואלה עוכבו בהחלטת בית המשפט של פירוק מיום 18.5.2016. לטענת המבקש, ראוי לאחד את הדיון בתובענות הואיל ובשני ההליכים נדונה אותה שאלה עצמה, שעניינה הזכויות בנכס, כאשר החזקה בו מצויה בידי המבקש; ומשכך איחוד הדיון יביא לייעולו ויימנע סיכון למתן החלטות שיפוטיות סותרות. איחוד הדיון מתבקש בפרט, נטען, לנוכח תכלית הליך הפירוק להביא לחלוקה שוויונית של נכסי החברה בין נושיה. יצוין עוד כי המבקש פנה לבית המשפט ב-ת"א 5482-09-15 (מחוזי – תל אביב) לשם קבלת עמדו ביחס להעברת הדיון שלפניו לבית המשפט של פירוק, ובית המשפט (כבוד השופט מ' אלטוביה ) נתן לכך את הסכמתו (בהחלטה מיום 22.1.2017).

המשיב 3 הודיע כי הוא מותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט; והמשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה. לטענתם, התביעה ב-ת"א 5482-09-15 (מחוזי – תל אביב) היא מורכבת, וההכרעה בה תצריך שמיעת עדויות וראיות, באופן שאינו מתאים להליך שנערך בבית המשפט של פירוק, ומשכך איחוד הדיון יביא לפגיעה בזכויותיהם הדיוניות. עוד מציינים המשיבים 2-1 כי לפני בית המשפט ב-פר"ק 29671-03-16 (מחוזי – מרכז-לוד) תלויה ועומדת בקשה לביטול עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בקשר לנכס, וקבלתה עלולה לסכל את התביעה שהגישו.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית, במובן זה שהדיון ב-ת"א 5482-09-15 (מחוזי – תל אביב) יעבור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ויידון לפני אותו מותב שדן ב-פר"ק 29671-03-16 (מחוזי – מרכז-לוד), כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ , שתנהל את הדיון כחוכמתה. זאת משום שמחד גיסא קיימת בין ההליכים השקה משמעותית, עובדתית ומשפטית, ודומה שכל הכרעה בהליך אחד יכול שתשליך על האחר; ומשכך ראוי כי בית המשפט ישקיף על הסכסוך כמכלול. מאידך גיסא, עסקינן בחברה המצויה בפירוק, וחלה בעניינה הוראת סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, המקנה לבית המשפט של פירוק את הסמכות לקביעת התנאים לקיום הליכים מקבילים נגד החברה. משום כך, "הוא הגורם השיפוטי שמן הראוי כי יכריע מה היא הדרך הדיונית הראויה" לבירור הטענות (בש"א 4007/07 קויתי נ' בנק העצמאות למשכנתאות בע"מ (4.7.2007)).

התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-ת"א 5482-09-15 (מחוזי – תל אביב) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בפני אותו מותב שדן ב-פר"ק 29671-03-16.