פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
1015/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
ניסים חדד
נ ג ד
המשיבים:
1. רשם ביהמ''ש העליון גיא שני
2. בנק הפועלים בע''מ
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 8519/12 (כבוד השופטים מ' מלצר, י' עמית ונ' סולברג) מיום 16.1.2013 בו נדחתה על הסף עתירת המבקש לאפשר לו להגיש בקשה למתן רשות ערעור, לאחר שהמשיב 1 לא קיבל בקשה להארכת מועד להגשתה, ולהורות על שליחתו לבדיקה פסיכיאטרית.
על פי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות דיון נוסף ) המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הוא בתוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין, ומכאן כי המועד האחרון להגשת ההליך חלף ביום 31.1.2013. הבקשה להארכת מועד, אליה צורפה העתירה לדיון נוסף, הוגשה ביום 7.2.2013, דהיינו באיחור של כשבוע ימים. בבקשתו טוען המבקש כי פסק הדין נמסר לידיו רק ביום 31.1.2013 וכי עשה מאמץ להכין את העתירה בתוך כשבוע בלבד.
2.
דין הבקשה להידחות.
בית משפט זה עמד לא אחת על כך שבכל הנוגע למועד שנקבע כאמור בתקנה 4 לתקנות דיון נוסף, ובשונה מין הדין הנוהג בהליכים אחרים, מתחיל מניין הימים להגשת העתירה ביום מתן פסק הדין. כלל זה נובע "מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון" (בש"א 7155/06 בן-יונה נ' עו"ד יניב איסל (3.10.2006) (להלן: עניין בן-יונה )), ומאופיו המיוחד של ההליך כאמור אף נובעת גישה קפדנית ומצמצמת לעניין קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף (ראו למשל בשג"ץ 9099/01
אבו הרביד נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 2 (26.12.2001)).
3.
במקרה שבפנינו הטעם אותו סיפק המבקש לאיחור בהגשת ההליך היה כאמור העובדה שפסק הדין הומצא לידיו לטענתו רק ביום 31.1.2013. עיון בתוכנת "ניהול התיקים" מלמד כי פסק הדין נשלח למבקש בדואר ביום 20.1.2013 וגם אם זה הגיע לידיו בפועל רק ביום 31.1.2013 כטענתו, אין בכך כמתואר לעיל כדי לעצור את
מניין הימים להגשתו של הליך הדיון הנוסף.
אמנם הפסיקה הכירה בכך שבנסיבות מסוימות "העובדה שפסק הדין נמסר לצדדים במועד מאוחר להשמעתו תהווה טעם מיוחד להארכת מועד" (עניין בן-יונה ), אך במקרה דנן איני סבורה כי יש מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף על בסיס האמור, ולו מן הטעם שהליך הדיון הנוסף שמור למקרים נדירים ויוצאי דופן בהם בפסק הדין נפסקה הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה, או בשל היותה סותרת הלכה קודמת, מצדיקה ליבון נוסף לפני הרכב מורחב של שופטים. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי סבורני כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים הבודדים בהם יורה בית המשפט על קיום דיון נוסף לפני הרכב מורחב.
מן הטעמים האמורים לעיל הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' באדר תשע"ג (19.2.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת