החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 10158/08 ארווין ג'ונסון נ. שירות בתי הסוהר

ניתן ביום

בקצרה

אסירים · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה בעניין יציאה לחופשהבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הארך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין יציאתו של אסיר לחופשה. נקבע כי אין לדרוש 'טעם מיוחד' בנסיבות בהן להחלטה השפעה משמעותית על המבקש, וכי טעות במניין הימים מהווה טעם סביר לאיחור. הבקשה התקבלה.

העובדות

המבקש הוא אסיר שעונשו קצוב ל-33 שנות מאסר בגין עבירת רצח. בית המשפט קמא סירב לאפשר לו יציאה לחופשה, והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור באיחור, עקב טעות במניין הימים. המשיב התנגד לבקשה בטענה לחוסר טעם מיוחד ולסיכויי הליך נמוכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור כאשר האיחור נבע מטעות במניין הימים של אסיר?
  2. 2.האם נדרש 'טעם מיוחד' לצורך הארכת מועד בהליך הנוגע ליציאת אסיר לחופשה?

הלכות

  1. 1

    בנסיבות שבהן להחלטה יש השפעה משמעותית על האסיר, אין לדרוש קיומו של 'טעם מיוחד' לצורך הארכת המועד, והטעות במניין הימים מהווה טעם סביר לאיחור.

    ״אין לדרוש תחת כנפיו קיומו של טעם מיוחד דווקא״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העובדה שהמבקש מאחורי סורג ובריח היא שיקול נוסף המצדיק הקלה מסוימת בעניין המועדים לנקיטת הליך.

    ״שיקול נוסף לעניין הוא היות המבקש מאחורי סורג ובריח״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • טעם מיוחד
  • טעות במניין הימים
  • סורג ובריח
  • עברת רצח

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בשג"ץ

10158/08 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקש:

ארווין ג'ונסון

נ ג ד

המשיב:

שירות בתי הסוהר

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו מיום 28.10.09. הבקשה עצמה הוגשה לפי הנטען ביום 25.11.08 ובקשה להארכת מועד הוגשה ביום 1.12.08. טעם הבקשה – טעות במניין הימים. המשיב מתנגד לבקשה הן בשל אי קיומו של "טעם מיוחד" לאיחור והן בשל סיכויי הליך נמוכים.

2.

עיינתי בבקשה על נספחיה ומסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל. עניינו של ההליך הוא באי יציאתו של המבקש לחופשה, שעה שעונשו קצוב ל-33 שנות מאסר בגין עברת רצח. בית המשפט קמא אפשר אמנם למבקש לשוב ולפנות בנדון לאחר חלוף זמן נוסף וטיפול שיעבור המבקש, אולם אין ספק כי להחלטה עצמה יש השפעה משמעותית על המבקש. בנסיבות אלו, והגם שהמבקש אכן חדל בהגשת ההליך במועד, נכון אני להאריך את המועד כפי המבוקש. זאת, בשים לב למהות העניין הנדון שאין לדרוש תחת כנפיו קיומו של "טעם מיוחד" דווקא (וראו, בשג"ץ 7138/08 בן לולו נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 23.10.08); בשג"ץ 8432/08 כהן נ' היועץ המשפטי לשב"ס (לא פורסם, 23.11.08)). ולכך שההליך נשלח לבית המשפט ביום 24.11.08 כפי הנטען, ובמועד זה האיחור עצמו היה אמנם לא מבוטל, אולם לא כזה שאינו מצדיק הארכת המועד בשים לב לנסיבות העניין. שיקול נוסף לעניין הוא היות המבקש מאחורי סורג ובריח, נתון שיש גם בו כדי להביא להקלה מסוימת בעניין המועדים לנקיטת הליך. יש אפוא לראות בנסיבות המקרה בטעות באשר למניין הימים, כטעם סביר לאיחור.

3.

הבקשה להארכת המועד מתקבלת אפוא.

ניתנה היום, כ"ד בטבת

תשס"ט (20.1.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בנסיבות שבהן להחלטה יש השפעה משמעותית על האסיר, אין לדרוש קיומו של 'טעם מיוחד' לצורך הארכת המועד, והטעות במניין הימים מהווה טעם סביר לאיחור.
  2. 2העובדה שהמבקש מאחורי סורג ובריח היא שיקול נוסף המצדיק הקלה מסוימת בעניין המועדים לנקיטת הליך.