פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
1830/11
בשג"ץ
2465/11
בשג"ץ
721/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
שלמה שקד
נ ג ד
המשיבים:
הנהלת בתי המשפט ואח'
ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת של
בית המשפט העליון ד' כהן-לקח
מיום
7.2.11 בבג"ץ 9260/10 (בשג"ץ 721/11)
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח מיום 7.2.2011, במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 9260/10 (בשג"ץ 721/11).
ביום 26.1.2011 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על בג"ץ 9260/10. בבקשתו טען המערער כי הגיש את הבקשה באיחור כיוון שהוא לא משפטן ולא היה מודע לזמן שעומד לרשותו להגישה וכן כי סיכויי הבקשה לדיון נוסף גבוהים שכן היא מעלה טענה ציבורית חשובה.
ביום 7.2.2011 דחתה כבוד הרשמת את הבקשה בקבעה כי המערער לא הציג "טעם מיוחד" אשר יש בו כדי להצדיק את הארכה המבוקשת וזאת בייחוד לאור העובדה שסיכויי הבקשה נחזים להיות קלושים.
מכאן הערעור שבפניי, במסגרתו חוזר וטוען המערער כי הבקשה לדיון נוסף שהגיש מעלה סוגיה ציבורית חשובה ולכן יש לקבל את בקשתו להארכת מועד.
לאחר שעיינתי בהחלטת הרשמת ובהודעת הערעור הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות וזאת כיוון שמקובלת עלי מסקנתה של הרשמת לפיה סיכויי הבקשה לדיון נוסף אינם גבוהים, בלשון המעטה. על פניו נראה כי בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 9260/10, אשר בו נדחתה, פה אחד, עתירתו של המערער על הסף מחמת היעדר עילה, לא נפסקה הלכה חדשה או הלכה אשר מפאת חשיבותה מצדיקה את קיומו של דיון נוסף בפני הרכב מורחב של שופטים. לפיכך לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתה של כבוד הרשמת לפיה לא ניתן להיעתר לבקשת המערער להארכת מועד כיוון שזו אינה מעלה "טעם מיוחד".
אשר על כן, דין הערעור להדחות.
לאור האמור לעיל, מתייתר הצורך לדון בבשג"ץ 2465/11.
ניתן היום, ז' בניסן התשע"א (11.4.2011).
ש ו פ ט