פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 2256/14 דוד רויטמן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פטור מאגרה בבית המשפט העליוןערעור על החלטות הרשמת בבקשות לפטור מאגרה ולעיון חוזר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה על החלטות הרשמת שהפחיתו את האגרה בעתירה לבג"ץ. בית המשפט קבע כי פטור מאגרה מותנה בכך שבעל הדין אינו יכול לשלם וכי ההליך מגלה עילה. המסמכים שהוגשו לא הצביעו על חוסר יכולת לשלם סכום מתון, וספק אם העתירה מגלה עילה. על המערער לשלם את האגרה בתוך 14 ימים.

העובדות

המערער הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת פרקליטות מחוז צפון לבטל כתבי אישום במסגרת הסדרי טיעון, ובקשה לפטור מאגרה. הרשמת הפחיתה את האגרה פעמיים, ולבסוף לסך של 500 ש"ח. המערער לא צירף תצהיר בהגשה הראשונה, וצירף תצהיר בבקשה לעיון חוזר השלישית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק למערער פטור מתשלום אגרה בעתירה לבג"ץ לאור מצבו הכלכלי ועילת העתירה?

הלכות

  1. 1

    פטור מאגרה יינתן רק כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: אי יכולת של בעל הדין לעמוד בחיוב, וגילוי עילה בהליך.

    ״בית המשפט יעניק לבעל דין פטור מאגרה בהתקיים שני תנאים המצטברים האחד לשני״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיקול דעת הרשמת בענייני אגרה רחב, וערכאת הערעור אינה מתערבת בו בקלות.

    ״כידוע, שיקול הדעת המסור לרשמת רחב הוא, וערכאת הערעור אינה מתערבת בו בקלות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • עיון חוזר
  • עילה
  • שיקול דעת
  • אגרה
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשג"ץ

2256/14

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

דוד רויטמן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטות כבוד רשמת בית

המשפט העליון ל' בנמלך מיום 29.1.2014, יום 20.2.2014 ומיום 9.3.2014 בבג"ץ

626/14

פסק-דין

ערעור על החלטות הרשמת ל' בנמלך (בג"ץ 626/14 – א', ב', ג') מיום 29.1.2014, יום 20.2.2014 ויום 9.3.2014 בהן נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מאגרה, אך לבסוף סכומה הופחת לסך של 500 ש"ח.

1.

המערער עתר לבית משפט נגד החלטת פרקליטות מחוז צפון לבטל כתבי אישום במסגרת הסדרי טיעון בתיקים פליליים שונים. בד בבד עם הגשת העתירה, הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה. בהחלטתה הראשונה מיום 29.1.2014, ציינה הרשמת כי המערער לא פרש תשתית עובדתית מלאה להוכחת מצבו הכספי, ולא תמך את הבקשה בתצהיר. כמו כן ציינה כי ספק אם העתירה מגלה עילת התערבות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אך לנוכח העובדה שהעותר מקבל תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה המשולמת לו, הפחיתה את סכום האגרה והעמידה אותה על סך של 1,000 ש"ח. לאחר שהגיש המערער בקשה לעיון חוזר ובה פירוט של מצבו הכספי, הפחיתה הרשמת בהחלטתה מיום 20.2.2014 את האגרה שוב והעמידה אותה על סך של 500 ש"ח, וזאת על אף שציינה כי שוב לא צירף המערער תצהיר וכי עתירתו עדיין אינה מגלה עילה. על החלטה זו הגיש המערער בקשה נוספת לעיון חוזר, שלוותה בתצהיר. בקשה זו נדחתה ביום 9.3.2014.

2.

מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו שב ומבקש המערער לפוטרו מתשלום האגרה לנוכח מצבו הכלכלי. עוד טוען כי עתירתו מגלה עילה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה לפטור מתשלום אגרה, בבקשות לעיון חוזר, בהחלטות הרשמת, בהודעת הערעור ובעתירה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשמת רחב הוא, וערכאת הערעור אינה מתערבת בו בקלות ( בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013) ).

4.

בית המשפט יעניק לבעל דין פטור מאגרה בהתקיים שני תנאים המצטברים האחד לשני: כי בעל הדין אינו מסוגל לעמוד בחיוב זה; וכי ההליך מגלה עילה (ראו סעיף 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). לדעתי, המסמכים שצורפו על ידי המערער אינם מעלים שאינו מסוגל לעמוד באגרה המתונה שנקבעה בהחלטה מיום 20.2.2014. זאת ועוד, ספק אם ההליך מגלה עילה, כאמור בהחלטתה הראשונה של הרשמת. אציין גם כי הרשמת היטיבה עם המערער פעמיים בהפחתת האגרה, והעמידה אותה על סכום מתון ביותר.

5.

סוף דבר, הערעור נדחה. על המערער לשלם את סכום האגרה, כפי שנקבע בהחלטתה של הרשמת, וזאת תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך למחיקה ללא הודעה נוספת.

ניתן היום, כ"ו בסיון התשע"ד (24.6.2014).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1פטור מאגרה יינתן רק כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: אי יכולת של בעל הדין לעמוד בחיוב, וגילוי עילה בהליך.
  2. 2שיקול דעת הרשמת בענייני אגרה רחב, וערכאת הערעור אינה מתערבת בו בקלות.