החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 2612/09 ד''ר אילן רחום נ. האוניברסיטה העברית בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, שהוגשה 27 שנים לאחר מתן פסק הדין. נקבע כי טעם מיוחד להארכת מועד חייב להיות יוצא דופן ושאינו בשליטת המבקש, וכי המתנה לפרישת השופטים אינה מצדיקה את האיחור. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקש ביקש הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דין שניתן בשנת 1982, שנסב על החלטה של בית הדין הארצי לעבודה בעניין פיטורים מאוניברסיטה. המבקש הסביר את השיהוי בכך שיצא מהדיון פגוע ורצה להמתין לפרישת השופטים. הבקשה הוגשה 27 שנים לאחר המועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת עתירה לדיון נוסף שהוגשה 27 שנים לאחר המועד הקבוע בתקנות?
  2. 2.האם העדפת המבקש להמתין לפרישת השופטים מהווה טעם מיוחד להארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    טעם מיוחד להארכת מועד הוא טעם יוצא דופן הנוגע למצב שאינו בשליטת בעל הדין או בא-כוחו, ובגינו נבצר ממנו לנקוט בהליך במועד

    ״ככלל, טעמים מיוחדים הם טעמים יוצאי דופן, הנוגעים למצב דברים שאינו בשליטתו של בעל הדין או בא-כוחו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבקשות לדיון נוסף נוקטים גישה קפדנית ומצמצמת יותר מאשר בהליכים אזרחיים רגילים, נוכח סטייתו של הדיון הנוסף מעקרון סופיות הדיון

    ״לגביי בקשות לדיון נוסף אף ננקטת גישה קפדנית ומצמצמת יותר מאשר לגבי הליכים אזרחיים רגילים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    תחושות המבקש לאחר הדיון והעדפתו להמתין לפרישת השופטים אינן מצדיקות איחור של 27 שנים

    ״תחושותיו של המבקש בעקבות הדיון בעתירתו, כמו גם העדפתו להמתין עד לפרישתם לגמלאות של השופטים שדנו בעניינו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • שיהוי
  • עתירה לדיון נוסף
  • סופיות הדיון
  • פסק דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בשג"ץ

2612/09 - א'

בפני:

כבוד הרשמת

גאולה לוין

המבקש:

ד''ר אילן רחום

נ ג ד

המשיבה:

האוניברסיטה

העברית בירושלים

בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

החלטה

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. פסק הדין בו מתבקש הדיון הנוסף ניתן ביום 7.12.1982. הוא נסב על החלטה של בית הדין הארצי לעבודה בקשר לפיטוריו של המבקש מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בבקשה לפניי מסביר המבקש את השיהוי המ מוש ך בפנייה לבית המשפט בכך שבתום הדיון בעתירה יצא מבית המשפט "מוכה וחבול" והוא ראה מקום לבקש דיון נוסף רק לאחר שאותם שופטים שדנו בעתירתו פרשו מכהונתם.

2.

אומר מיד כי דין הבקשה להידחות. תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי עתירה לדיון נוסף תוגש תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. הבקשה שלפניי הוגשה 27 שנים לאחר תום המועד הקבוע בחוק. אמנם, על פי תקנה 4 הנזכרת, רשם בית המשפט רשאי להאריך את המועד אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך. ככלל, טעמים מיוחדים הם טעמים יוצאי דופן, הנוגעים למצב דברים שאינו בשליטתו של בעל הדין או בא-כוחו, ואשר בגינם נבצר מבעל הדין לנקוט בהליך במועד. לגביי בקשות לדיון נוסף אף ננקטת גישה קפדנית ומצמצמת יותר מאשר לגבי הליכים אזרחיים רגילים (ראו, המ' 589/68 האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב (3) 699). גישה זו נובעת מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף.

3.

אין בנטען בבקשה שלפניי כדי לבסס "טעם מיוחד" להארכת מועד של 27 שנים בהגשת ההליך. תחושותיו של המבקש בעקבות הדיון בעתירתו, כמו גם העדפתו להמתין עד לפרישתם לגמלאות של השופטים שדנו בעניינו, אין בהם משום הצדקה לאיחור של 27 שנים בפנייה לבית המשפט. בנוסף, עיון בחומר המצוי בתיק מעלה כי על פני הדברים אין ההליך מגלה עילה לקיומו של דיון נוסף. נראה לכאורה כי לא

ניתנה במסגרת פסק הדין הלכה אשר מפאת קשיותה, חידושה או היותה סותרת הלכה קודמת, מצדיקה קיומו של דיון נוסף.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט באדר

תשס"ט (25.3.2009).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בשג"ץ 3025/09דר' אלן רחום נ. האוניברסיטה העברית בירושליםפסק-דין

הלכות

  1. 1טעם מיוחד להארכת מועד הוא טעם יוצא דופן הנוגע למצב שאינו בשליטת בעל הדין או בא-כוחו, ובגינו נבצר ממנו לנקוט בהליך במועד
  2. 2בבקשות לדיון נוסף נוקטים גישה קפדנית ומצמצמת יותר מאשר בהליכים אזרחיים רגילים, נוכח סטייתו של הדיון הנוסף מעקרון סופיות הדיון
  3. 3תחושות המבקש לאחר הדיון והעדפתו להמתין לפרישת השופטים אינן מצדיקות איחור של 27 שנים