פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
2708/17
- ו'
בשג"ץ
3576/17
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל
2. בית הדין האזורי ירושלים
3. פלונית
בקשות להארכת מועד
החלטה
לפניי שתי בקשות למתן ארכה להגשת עתירות לדיון נוסף בפסקי דין שניתנו בבית משפט זה (פסק דין בבג"ץ 2018/17 מיום 14.3.2017 ופסק דין בבג"ץ 3229/17 מיום 13.4.2017).
על הרקע להגשת הבקשות עמדתי בהחלטה מיום 10.8.2017, ובהמשך לאותה החלטה הגיש דודו של המבקש, בשמו, "נימוקים המצדיקים ארכה להגשת העתירות".
לאחר עיון בנימוקים שהוגשו החלטתי לדחות את הבקשות.
כפי שעולה מהחלטתי מיום 10.8.2017 היות והבקשות הוגשו לפני שהמועד להגשת העתירות חלף, ונוכח הטעם שבבסיסן - ניסיון להסדיר ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי - הבקשות לא נדחו במועד הגשתן, וגם עתה שני נימוקים אלו שוקלים לטובת קבלת הבקשות. כפי שציין דודו של המבקש מדובר בשיקולים אשר משקלם משמעותי ובמקרים מסוימים די בהם להוביל לקבלתה של בקשת ארכה (ודודו של המבקש הפנה להחלטה בעניין אחר בה ניתנה ארכה).
ואולם בענייננו, ומבלי להקל ראש באותם שני שיקולים, סבורה אני כי אין די בהם כדי להטות את הכף לעבר מתן ארכה.
ראשית אדגיש כי הגם שהגשת בקשה למתן ארכה טרם חלוף המועד להגשת הליך תומכת ככלל בקבלת הבקשה, שכן הסתמכות המשיבים על סופיות ההחלטה אינה מתגבשת, אין מדובר בשיקול המקנה ארכה אוטומטית ויש לבחון תמיד כל מקרה לפי נסיבותיו (ראו למשל בש"מ 3522/17 ישראל יעקב בצלאל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים (8.10.2017) (להלן: עניין בצלאל )). כך הם הדברים גם לגבי ארכה המתבקשת בשל פניה ללשכה לסיוע משפטי להסדרת ייצוג.
שנית, ההליכים אשר הגשתם מתבקשת במקרה הנוכחי הם עתירות לדיון נוסף (וזאת בשונה מן ההחלטה אליה הפנה דודו של המבקש). בפסיקה הודגש כי בהתחשב באופיו של הליך הדיון הנוסף יש לנקוט בגישה קפדנית ומצמצמת בבחינת בקשות ארכה, ובין היתר יש ליתן משקל לסיכוייו הנחזים של ההליך. בענייננו לאחר עיון בפסקי הדין - בהם נדחו שתי עתירות שהגיש המבקש על הסף בפסקי דין קצרים - סבורה אני כי ההליכים שהגשתם מתבקשת נעדרים כל סיכוי. לא נקבעה בפסקי הדין כל הלכה, וממילא לא נפסקה בגדרם הלכה ה"עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון" או "שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין" קמה הצדקה לערוך דיון נוסף בפסק הדין (ראו לשון סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). נתון זה מטה לטעמי את הכף לדחיית הבקשות, שכן איני מוצאת ליתן ארכה להגשת הליכים אשר אין כל תוחלת בהגשתם (השוו בש"א 3863/17 צעירי נ' עיריית חולון (14.9.2017); עניין בצלאל לעיל).
מטעמים אלו סבורה אני כי בסיכומם של דברים הכף נוטה לדחיית הבקשות, והן נדחות אפוא.
משלא התבקשה תגובת המשיבים לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' בחשון התשע"ח (24.10.2017).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת