בשג"ץ 2730/14מוניק עופר אלמנתו של שריה עופר נ. נציבות תלונות הציבור על הש

המבקשת עותרת להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 877/14 מיום 9.2.2014.

הבקשה הוגשה ביום 10.4.2014, אך לטענת המבקשת פנתה היא למזכירות בית המשפט להגשת העתירה ביום 4.3.2014 וזו לא התקבלה לרישום (תחילה נמסר לה לטענתה כי עליה לשם אגרה ולאחר מכן כי עליה להגיש בקשת ארכה). ואולם, גם אם המבקשת אכן ניסתה להגיש את ההליך תחילה ביום 4.3.2014, כטענתה, פניה זו נעשתה שמונה ימים לאחר חלוף המועד להגשת העתירה, אותה רשאית היתה המבקשת להגיש בתוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד-1984), דהיינו עד ליום 24.2.2014.

המבקשת מצידה לא ציינה בבקשתה כל טעם שהוא לכך שהעתירה לא הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין, וממילא לא הוכיחה "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה, בפרט בשים לב לגישה הקפדנית והמצמצמת הנוהגת ביחס למתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף, כפועל יוצא של אופיו המיוחד של ההליך.

לכך יש להוסיף כי גם סיכוייו של ההליך אינם תומכים בקבלת הבקשה, שכן כידוע הליך הדיון הנוסף שמור למקרים נדירים ויוצאי-דופן שבהם בפסק-הדין נפסקה הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה, או בשל היותה סותרת הלכה קודמת, מצדיקה ליבון נוסף לפני הרכב מורחב של שופטים, והמקרה דנן - בו בפסק הדין נשוא העתירה נדחתה עתירה על הסף מחמת העדר עילה - אינו בא, על פני הדברים, בגדר האמור.

מן הטעמים האמורים לעיל הבקשה נדחית.